לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


ברוך הנכנס וברוך היוצא, אם אהבת מה שקראת ושמחת, כך שמחתי גם אני


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2015    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2015


אז אתמול אחרי העבודה ראיתי את לילי, מכרתי לה תליון למשחק ואני חייב להגיד שזו אחת העבודות הטובות שלי.

הלכנו לאזכרה של בשמק שהתאבד בתליה, לא ידעתי שהיא היתה אתמול, גם לא הייתי כזה קרוב אליו. הלכתי יותר בשביל שני חברים שהיו שם שכנראה שמחו לראות אותי שם וגם אמא של בשמק נראתה שמחה שהגיעו עוד אנשים לזכור ולהנציח.

חזרתי הביתה קצת שיכור והתיישבנו לאכול איזו ארוחה דלה, קרה ולא מספקת, ארוחת שישי עלאק.

כשאור (כינוי) אמרה שבסוף יוצאת עם חברים מהעבודה, קבעתי עם איזו צעירונת... מישהי קצת סתומה... נפגשנו בחנל׳ה, בר רגיל לגמרי, היא הזמינה בירה, אני הזמנתי בירה, צ׳יפס כי היא רצתה ו2 צ׳ייסרים של וודקה רק בשביל להשכיח לעצמי איפה ועם מי אני נמצא - זה לא עבד.

כשסיימנו את הבירות והצ׳יפס, שילמנו ויצאנו.

אחרי שבזמן שישבנו היו חילופי מגע "מתחת לשולחן" כזה הלכנו לאיזו סמטה מבודד, עוד קצת נגיעות והיא התחילה לעשות לי ביד ואז ירדה לי. במקרה אנשים שאני מכיר אחד מהם הפתיעו אותנו וזה היה קצת מפדח קצת מצחיק אבל הלכנו משם למקום הרבה יותר מבודד.

המשכנו את מה שעשינו.

כשגמרתי, נגעלתי. לא יכולתי להביא את עצמי להסתכל עליה בכלל שלא לדבר על לגעת בה.

זה היה דחף, לא רגש. אני לא מסוגל למגע מיני בלי רגש...

זה מגעיל אותי...

לא הפסקתי לחשוב על אור, ובדקתי כל הזמן את הוואטסאפ לראות אם היא מחוברת.

כשכבר הייתי בדרך הביתה, שלחתי לה הודעה ארוכה, באנגלית, שמסבירה בדיוק איך אני מרגיש, מה אני רוצה, למה ואיך אני רוצה.

היא ראתה ולא ענתה, אחרי זה שלחתי לה לינק לבלוג, גם ראתה ולא ענתה ובראש שלי סרט - "היא עם מישהו" כמובן שגם אם כן, זה לא ענייני אבל זה צובט.

הבוקר קמתי זועף, עצבני וחסר חשק, לא דיכאון, עצבים.

עד שאחיינית שלי ראתה אותי, רצה אלי בצעקות "נמרודי!!" וחיבקה אותי חיבוק חזק. הרמתי אותה, היא נתנה לי נשיקה ופתאום הכל היה בסדר.

 

וזה תמיד אהבה, וזה תמיד מסובך ונמאס.

 

נכתב על ידי , 2/5/2015 09:30   בקטגוריות אומץ, חלומות, יומן, כעסים, לילה, מוסיקה, מחשבות, פחדים, פנטזיה, שאלות, שקט נפשי, תסכול, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 35

תמונה




31,106
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להצורף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הצורף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)