אז לא נפגשנו בסוף, פשוט היה יום עמוס...

והיא כועסת..

היא לא מבינה שעם כל מישהי אחרת בשלב הזה הייתי מוותר?

כבר פעם אחת ויתרתי איתה וחזרתי, אין בי הרבה כוחות וגם אלו שקיימים מושקעים בלשרוד בעבודה, לשרוד בבית עם ההורים, את הטיפול באבא ועוד.

היא מיוחדת, אני לא מוותר ואני נלחם, נלחם המון...

אני מנסה להסביר לה והמילים מתחרבשות לי..

את מיוחדת, אני לא מוותר.