התחיל בזה שקמתי באיחור לעבודה ובכל זאת קמתי חיובי והייתי שמח כמעט כל היום.

לקראת סוף יום העבודה, בלי סיבה מוסברת, פשוט נפל עלי דיכאון.

והינה מגיעה הבירה ואחריה עוד אחת ועוד אחת ועוד ועוד.

נפגשתי עם אורי שעזר לי בציוד ונתן לי קצת כסף למחיה.

הזמין אותי גם לשווארמה...

מצד אחד אני שמח שהוא עשה את זה אבל מצד שני, אני נתמך, אני שונא את זה... אפס, חסר יכולת..

השיעור היה נוראי, מי ידע שלעצב תכשיטים בחומר רך כמו שעווה.

תסכול, מרגיש כמו אפס...

אני לא אסיים את ההזמנה, נגמר לי הזמן וניצלתי אותו לא כראוי.

אז ישרא לא נותן לי להעלות את הסלפי הרביעי שלי ב"אתגר" אז אעלה אותו כשאגיע הביתה מהמחשב.

סלפי 4 - מיואש בתחנה מרכזית