אז היום אני עומד לסיים את ההזמנה של תליוני הכאוס שהוזמנו ממני.

סך הכל 14 תליונים בשני גדלים.

ככל שאני חושב על המחיר שנתתי אני מרגיש שנתתי אותם בזול מדי.

קצת מתרגש לקראת התור מחר ואמא שלי יצאה עלי על זה שקבעתי תור לרופאה שהיא לא הרופא משפחה שלנו.

אני משתדל לא להקשיב לירידות שלה ונותן לעצמי לפעול, הגיע הזמן שאני אעשה את הצעד הזה ויקח על עצמי אחריות.

המשפחה של דנה רוצה לתבוע אותי בטענה המגוחכת של אינוס כי דנה היתה בת 16 כשיצאתי איתה.

הם לא יודעים שאני אחרי התייעצות עם עורך דין פלילי כי החולת נפש כבר איימה עלי בנושא ושכל הכלים לטובתי בעניין.

חבל, אם הם רק היו משלמים את החוב שהיא יצרה בסלקום כשאני הייתי נדיב ונתתי לה לרשום את מכשיר הפלאפון שהיא כל כך רצתה על שמי.

אמא שלי זרקה הערה שהיא מפחדת כי אח של דנה הוא רוצח שישב במאסר על ההריגה, או לפחות ככה דנה טענה בזמן שיצאנו. למדתי לקחת כל מילה שלה בעירבון מוגבל.

כמה שאני רוצה שהדבר הזה יצא לי מהחיים היא ממשיכה ברצון שלה או לא להדחף לחיים שלי.

יהיה בסדר, בנושא הזה אני ממש לא מודאג.