אז כבר 2 לילות שאני עוצם עיניים רק בשביל לראות אותה ומתעורר כאילו מסיוט.

אלכוהול שלט בי באותו לילה אבל זה לא תירוץ, סקלתי אותה נפשית, הפכתי אותה לשק חבטות וכל מה שהיא אמרה לי אחרי זה "אני חושבת שאנחנו צריכים להתרחק קצת"

תצרחי עלי! תקללי אותי! רבאק תרביצי לי!

את כל התסכולים שלי הוצאתי עלייך ואפילו הבאתי איזו מפגרת שאתמזמז איתה מול הפנים שלך סתם בשביל להוציא לך את העיניים.

אז ארגז שלם של אלכוהול זרקתי מהבית יום אחרי, לא רוצה יותר להיות שפוט של המשקה הזה אבל זה לא הופך אותי לאדם טוב, זה לא הופך אותי לפחות חלאה.

כתבתי סטטוס בפייסבוק על זה שזרקתי את האלכוהול וכל כך הרבה אנשים הראו לי אהבה וגאווה על זה אבל זה לא מגיע לי, תסלדו ממני כי פגעתי באדם שכל כך חשוב לי.

היו כאלו שקראו לי גיבור שזרקתי.... איזה מין גיבור משפיל מול אנשים אדם אהוב ככה? אני לא גיבור, אני נבלה.