ברוך הנכנס וברוך היוצא, אם אהבת מה שקראת ושמחת, כך שמחתי גם אני |
| 7/2015
הלוואי
האמת היא, שאני מדוכא רצח, ואחרי תקופה לא קצרה שהייתי שותה כל יום בגלל הדיכאון שלי אני עכשיו כבר 4 ימים לא שותה ואפילו אפילו יותר בדיכאון ורגיש כמו עצב חשוף לכל דבר. אני עובד כל יום עד אמצע הלילה, כל הגוף שלי כואב ואני בקושי מצליח ללכת. כשרק נכנסתי לדירה ניקיתי וסידרתי כמעט כל יום ועכשיו כבר אין לי כוח וכמה שזה מזעזע אותי שהמקום מטונף, לא אכפת לי. לא התקלחתי כבר כמה ימים ואני כל יום מדליק את הדוד, מכין לי בגדים וכשמגיע הזמן פשוט כבר לא אכפת לי. אני אפילו לא ישן בחדר שלי אלא על הספה בסלון. אני די בזבל ואני רוצה לצאת מהמעגל המטופש הזה ולא יודע איך.
הלוואי ולעולם לא הייתי פוגש אותך
|
נכתב על ידי
,
1/7/2015 19:51
בקטגוריות אומץ, גמילה, יומן, מחשבות, מכורים אנונימים, נרקומן, עצוב, עזיבה, פחדים, תסכול, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
