אני בעבודה.

משמרת שבת 8 שעות בניין כמעט ריק.

אתה לבד עם המחשבות שלך...

בסוף במצתבר לקחתי 21 כדורים ביום, זו כמות של כמעט חודש.

זה מראה את האותות על הגוף שלי.

סחרחורת, אי יציבות, בחילות...

איזה טיפש הייתי שלקחתי כ"כ הרבה.

ולמחשבות, אני לא באמת יודע על מה אני חושב.

אני מרגיש טיפש לפעמים, כשאני ליד השותפים שלי, ליד אחי...

אני פשוט מרגיש מטומטם, לא יוצלח, בלי עתיד.

כאילו פאק אני עוד מעט בן פאקינג 27!

אתמול דיברתי עם מישהי אונליין והיא שאלה בן כמה אני וכשאמרתי בן 27 היא אמרה הו כבר אפשר לעגל ל30.

30, בן 30 ואין לו כלום בידיים, תראו איפה אני פאקינג רושם את הדברים שלי, בישראבלוג.

אני בעבודה, בדלפק לובי של איזה בניין משרדים יוקרתי וכ"כ מתאפק לא לבכות.

להתבגר מפחיד אותי, אני לא מצליח לקבל את זה.. אני מתנהג כמו ילד בן 16.

השמנתי עוד...

נשקלתי, אני 115ק' 

אני כבר בקושי מצליח לזוז, אני מתאמץ כשאני קם מהספה כי אני כבד לי.

המון תיעוב עצמי יש לי כרגע

המון הרס עצמי

ללכת לעבודה אני מכריח את עצמי, אני לא יכול לפספס משמרות.