היום פחדתי סשה.

הזמנתי אותך אלי וסיפרת לי איזה סיפור על משלוח שמגיע בערב ואחרי זה דיברנו, אמרת שאת עוזבת אותנו לחו"ל, את לא יודעת לאן וזה יכול לקרות בימים הקרובים.

אח"כ אמרת שזה לא נכון, שאמרת את זה רק בשביל שאני אעזוב א הנושא כי פשוט אין לך כוח לצאת מהבית או לראות אנשים.

גם על זה דיברנו ואמרת שזה בגלל שאת מרגישה שנועם מחליפה אותך עם אורן.

ניסיתי לסיים את השיחה הזו בצורה חיובית ואני מקווה שהצלחתי.

יותר מאוחר שלחת לי סמס, "אני רוצה למות".

קובי גם דיבר איתך, נתתי לו להתקשר מהמכשיר שלי כי שלו במשטרה ולא יכולת להבטיח לו שלא תעשי לעצמך כלום.

פחדתי, אני עדיין פוחד.

את יודעת?

ניסיתי לשנוא אותך, בשביל להתרחק.

זה מנגנון הגנה שלי. אני הרי יודע שלא נהיה ביחד אף פעם ולו רק ללילה שאוכל להרדם איתך.

נועם ואורן אצלי, פעם ראשונה שנועם נשארה כ"כ מאוחר פה ואני מסתכל עליהם ומקנא לא באורן אלא בשניהם.

אני רוצה להיות שם איתך, עם כל התשוקה שהולכת שם.

כבר הייתי על סף להזמין מונית אלייך, דבר שאם הייתי עושה הייתי משלם עליו המון ואני לא מדבר על הכסף למונית.

ממש אחרי שאורן הוריד גטקסי לפלאפון שלו נועם דיברה עם אמא שלך שתבדוק איתך והיא אמרה שאת בסדר ובשיחה עם גיסתך.

נרגעתי

אבל המחשבה שאולי כבר לא תהיי פה גרמה לי לא לרצות להיות פה. כי מה שווה העולם הזה בלי הזכות להצליח להצחיק אותך או לדבר איתך שיחות פילוסופיות על החיים.

את לא חשובה? את? על מה את מדברת? את הבחורה הכי חשובה לי בעולם, אני אמות בשבילך.

וחוץ מזה והכי חשוב, לנין יתגעגע לאמא שלו.