אני רוצה לשתף אתכם בסירטון שראיתי עכשיו כבדרך אגב ופשוט גרם לי לבכי.
דברים שנאמרים שם אלו דברים שהחזירו אותי בשניה לשנה הראשונה בחטיבה וליסודי ואפילו לגן.
היום, כבר יותר קל לי לקבל דברים כאלו שמופנים כלפיי, זה עדיין כואב אבל אני יודע שהכאב יעבור.
אבל אותם דברים שנאמרו עלי בילדות, צילקו, נשארו שם והם מתבטאים בחוסר ביטחון, הססנות, פחדנות, חרדת נטישה, הערכה עצמית נמוכה.
משפטים כמו "סליחה שאני מציק", הנתינה הבלתי פוסקת מצידי מפחד שאני לא נותן מספיק ואנשים יעלמו לי מהחיים, האמונה שאני בחיים לא אצליח במערכות יחסים מפחד מבגידה לא כי הבת זוג תהיה בוגדנית אלא מאמונה אמיתית שאני לא מספיק טוב, כל אלו, אלו דברים שנובעים מאלימות ברשת ומילולית שהופנתה כנגדי בילדות.
כמו גם תגובות נאצה שהיו בראשיתו של הבלוג הזה.
היום כמובן אני פשוט מוחק תגובות נאצה ושוכח מהן כי גם היום יש, אומנם מועטות ומגיעות מכיוון אחד של ילדה עלובה שלא יכולה לצאת מהחיים שלי ולא יכולה לראות אותי מתקדם בגלל שהיא חיה באיזה עולם פנטזיה אבל זה בסדר איתן אני מתמודד (עם התגובות).
אין לי כוח פתאום, לא לעדכן, לא לכתוב, לא לראות אנשים... אני מתחיל להכנס לדאון וזה לא טוב.
וגם אין סיבה באמת! לא יודע מה יש לי....
יום שישי הייתי ביום הולדת של ידידה והיה משעשע, בהתחלה הרגשתי ממש לא קשור ולא נעים כזה כי שנים שלא יצאתי עם החבר'ה האלו אבל לאט לאט נפתחתי יותר ואפילו רקדתי פיכח! שזה חדש לי.
בשבת היה אימון והאימון היה ממש טוב וממש נהנתי עד שהגיעה שעה מסויימת שפתאום נפל עלי דיכאון ועצבים משום מקום...
בכל מקרה הביאו קשת אולימפית לאימון היה מדליק לאללה ופגעתי בניסיון ראשון שלי מבערך 15 מטר בבקבוק 1.5
כאילו הייתי יורה בקשתות לארפים אבל זה לא באמת נחשב חחח.
גם במהלך האימון לודוויג בא אלי ביציאה כזו "רק שתדע שאני ממש גאה בך על כל הקטע של הגמילה וזה. כאילו באמת אם אי פעם היתה לי דמות שאני מעריץ אז זה אותך, אתה עושה משהו שאני אף פעם לא אוכל לעשות."
וזה הביך אותי, גרם לי לאי נוחות...
גם הבוקר קאיוקי אמרה לי שהיא ממש מעריכה אותי על הפרוייקט שאני עושה ואפילו הג'ינג'ית אמרה לי מספר פעמים שהיא גאה בי והוציא מחמאה מהג'ינג'ית זה לא קל.
ורק אני לא גאה בעצמי או חושב שאני עושה משהו מיוחד ורק אני חושב שמה שאני עושה הוא רנדומלי בהחלט ולא משהו שאמור להיות מקור לגאווה.
אני מתקן את השגיאות שאני עשיתי לעצמי, אני פגעתי בכל כך הרבה אנשים בדרך השלילית אם במכוון ואם לא במכוון אני פגעתי ואני הרסתי.
ועכשיו אני מנסה לתקן נזקים ואני נלחם וזה קשה אבל זה לא ראוי לגאווה, ואני לא מודל לחיקוי או דמות להערצה...
אני פשוט אני.
אז אני מוחמא מאוד אבל גם מובך מאוד...
היום משמרת ראשונה בקקאו, היה מעולה!
צוות נחמד, בוס משעשע ומצחיק לראות עד כמה רוסי גדול שנראה מפחיד יכול להיות כזה חמוד!
גם מתחשבים שם בחיים שלי ושואלים אותי איך אני יכול, לעבוד.
אז ביומיים האחרונים הייתי אצל לילית' הלונדונית והיה מעולה, אוי כמה שאני אוהב את הבחורה הזו ואלו היו פשוט יומיים שכאילו יצאו מחלום.
כבר המון שנים שיש לשנינו רגשות אחד לשניה וכל פעם היה משהו שהפריע באמצע..
אנחנו לא נהיה ביחד והרגש חייב להכנס שוב למגירה כי היא חוזרת ללונדון ל-3 שנים הקרובות ואני מתחיל ללמוד וחוץ מזה יש את הקראטיסטית שאני לא יכול להתעלם מהחיבה שלי אליה.
אבל ליומיים הרשתי לעצמי להתנתק מהעולם ולהיות איתה ורק איתה (ואמא שלה כי היא באה לבקר בבית של אמא שלה חחח).
האטרקציה היתה בהחלט החתולה שלא אוהבת אף אחד ופתאום החליטה להתיישב עלי ולתת לי ללטף אותה בלי שום התנגדות.
ההתלהבות של הלונדונית ושל אמא שלה מזה שהחתולה התיישבה עלי היתה כל כך גדולה שהבנתי שזה באמת אירוע מיוחד.
לא יודע, חיות אוהבות אותי חח :)
אלו היו ה-7 ו-8 מה-100 ימים מאושרים.
תמונה של החתולה תעלה מאוחר יותר ישרא עושה שוב פעם בעיות.............
-
הפרוייקט שלי צובר תעוצה ואנשים לאט לאט מצתרפים!
אז פתחתי פרוייקט זהות אישית "אל תגידו לי מי אני" "Don't tell me who I am"
בפרוייקט הזה אני אצלם אנשים עם הכתובת הנ"ל באנגלית כשהיא מכסה להם את העיניים.
הפרוייקט הזה בעצם יוצא כנגד החברה שמכתיבה לנו מה הנורמות ואיך ולמה אנחנו צריכים להתלבש, להראות, להתנהג או לדבר.
אתם מוזמנים להצתרף, הצילום יכול להעשות עם מסכה, איפור מיוחד או כל דבר שבעצם מייחד אתכם.
ביחד עם התמונה יעלה גם שאלון קצרצר בנוסח הזה:
שם:
גיל:
איך את/ה חושב שהחברה רואה אותך:
איך אתה רואה את עצמך כרגע:
-
לכניסה לפרוייקט אתם יכולים ללחוץ על הכתובת הבאה - זהות אישית
-
5 דברים שאני מודה עליהם:
- אני מודה על הגשם שעשה לי אוירה רומנטית ביותר בימים האחרונים
- אני מודה על הצילום שעוזר לי לתפוס רגעים יפים ולהנציח אותם
- אני מודה על אהבה שגורמת להרגשה נעימה וטובה (כשהדדית)
- אני מודה על כנות בין אנשים וההרגשה שאפשר להיות כנה ב-100%
- אני מודה על הכוח הפנימי שעוזר לי להשאר נקי גם במצבים שאני קרוב לסמים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
