מהפעם הראשונה שחתכתי עד היום לא הבנתי מאיפה זה הגיע לי.
היום אני חושב שהבנתי פחות או יותר.
אני מתוסכל, גם מזה שלמרות שיש רגשות לשני הצדדים (למרות שאני כבר לא בטוח לגבי הצד שלה בגלל דברים שעשיתי) אז היא עדיין לא מעוניינת, גם שהיא יודעת שלפעמים היא עושה טעויות, היא יודעת שהיא מסכנת את עצמה אבל לא אכפת לה וגם מזה שאני יודע שהיא עם אחרים וזה מתסכל וכואב ובמיוחד מישהו ספציפי אוכל אותי מבפנים....
אני כ"כ דואג לה ואוהב אותה שבמקום מה שהייתי עושה פעם ומוציא את התסכול החוצה אני מוציא אותו על עצמי אבל אז יש את התסכול מהפגיעה העצמית שאותו אני הוצאתי עליה אבל גם את זה כבר לא (מה שמסביר למה היד והרגל שלי נראות כמו טבלאות יאוש).
חוץ מזה שהפכתי פרנואיד, מרגיש כאילו לכולם יש מניע נסתר וכולם מנסים להשיג משהו. אני יודע שזה לא נכון אבל ככה זה מרגיש או לפחות הראש שלי נותן לי להרגיש ככה.
אה ואתמול בלילה זרקתי את הסכין שלי והיום לא חתכתי למרות התקפי חרדה ארוכים וקשים. אחד של חצי שעה ואחד מעל שעה.
כבר יש לי הזמנות לתכשיטים שאני עושה וזה מרגיש טוב.
אבל משהו מסויים משאיר אותי מאחור כל הזמן, בכוח.
אני אגיד את זה פה חד וחלק.
לא רוצה לשמוע יותר על דנה, לא רוצה שיזכירו לי את דנה, לא רוצה שיגיבו לי על הפוסט האחרון שכתבתי יותר ואני חוסם את האופציה להגיב אליו ולפוסט הזה.
מי שאני שמור אצלו בפלאפון בתור "נמרוד דנה" - ודרך הנוק נוק כבר ראיתי כמה כאלו - קיבל הודעה ממני לשנות את השם למשהו אחר.
אני מאחל לה חיים מעולים וטובים רק שהיא, חברים שלה, ידידים שלה וחבר'ה שהיא מזדיינת איתם, שיצאו מהחיים שלי.
ולגבי מי שהגיב בתגובות של הפוסט הקודם (תגובות שנמחקו כי היו לא ראויות ויש לי חשד חזק מי רשם אותן).
אלכוהול הוא סם, וכן אני היום כשאני שותה אני שותה במידה ואני לא משתכר לאותה כמות שהייתי אבל אלכוהול יכול לפתוח דרך לדברים אחרים שהם ממש לא טובים לי.
אנשים ששותים במידה, שיבושם להם, אנשים שמעשנים ירוק/חום שיבושם להם אבל ברגע שזה משתלט על החיים שלך אתה הופך לנרקומן וזה מה שאני הייתי ועדיין ואני גאה בזה.
אני נרקומן ואני מכור מחלים וזה מה שאני אהיה עד הרגע שאני אמות ולכן אסור לי לשתות.
קטעים מן הספרות של NA (מכורים אנונימים):
מיהו המכור:
רובנו לא צריכים לחשוב פעמיים על שאלה זו. אנו יודעים! כל חיינו ומחשבותנו התרכזו, בצורה זו או אחרת, בסמים - להשיג, להשתמש ולמצוא דרכים ואמצעים כדי להשיג עוד. חיינו כדי להשתמש והשתמשנו כדי לחיות. בפשוטו, המכור הוא גבר או אישה שחייהם נשלטים על-ידי הסמים. אנו אנשים הלכודים בציפורניה של מחלה מתמשכת ומתקדמת שסופה תמיד אותו הדבר: בתי-סהר, מוסדות ומוות.
מהי התמכרות?
במשך ההיסטוריה ניסו רבים - רופאים, שופטים, אנשי דת, מכורים, בני המשפחות שלהם והציבור בכלל -להגדיר מהי התמכרות. מספר ההגדרות של ההתמכרות הוא רב, כמספר הקבוצות שיש להן עניין להגדיר מהי התמכרות. הגדרות אלו מדגישות דברים כמו תלות גופנית, תלות פסיכולוגית, דינאמיקה משפחתית, בעיות של התנהגות וכן שאלות מוסר. ניתן להרחיב יותר רשימה זאת, ואנ-איי יכולה להמציא הגדרה משל עצמה ולהוסיף אותה לרשימה. למרבה המזל מסורת עשר, אומרת לנו להתרחק מוויכוחים פומביים מעין אלו, השתתפות בויכוחים כאלה אינה משימה של אנ-איי. המשימה שלנו היא לשאת את בשורת ההחלמה למכור שעודנו סובל. ועם זאת, ההגדרה להתמכרות בשבילנו, היא עניין בעל חשיבות בתהליך ההחלמה, אחרי הכול, בצעד הראשון שלנו, אנו מודים שאנו חסרי אונים מולה, הודאה זו היא הבסיס שעליו בנויה ההחלמה שלנו. ולכן השאלה: "מהי ההתמכרות?" היא מאוד רלבנטית, על החברותא מוטלת האחריות לבחון אותה בתשומת לב. דיון זה לא יכלול חזרה על ההבנה הרחבה של התמכרות כפי שהיא מקובלת בחברותא שלנו. ניתן למצוא דברים אלה בספר הבסיסי, .בפרק "מיהו המכור!''. לעומת זאת נתרכז במספר נושאים בעייתיים, שוועד הנאמנים של משרד השירות העולמי התבקש לתת דעתו עליהם.
לשאלות ותשובות ניתן לפנות אלי בפייסבוק nimrod arbel
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
