|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
סשה, פחדתי
היום פחדתי סשה.
הזמנתי אותך אלי וסיפרת לי איזה סיפור על משלוח שמגיע בערב ואחרי זה דיברנו, אמרת שאת עוזבת אותנו לחו"ל, את לא יודעת לאן וזה יכול לקרות בימים הקרובים.
אח"כ אמרת שזה לא נכון, שאמרת את זה רק בשביל שאני אעזוב א הנושא כי פשוט אין לך כוח לצאת מהבית או לראות אנשים.
גם על זה דיברנו ואמרת שזה בגלל שאת מרגישה שנועם מחליפה אותך עם אורן.
ניסיתי לסיים את השיחה הזו בצורה חיובית ואני מקווה שהצלחתי.
יותר מאוחר שלחת לי סמס, "אני רוצה למות".
קובי גם דיבר איתך, נתתי לו להתקשר מהמכשיר שלי כי שלו במשטרה ולא יכולת להבטיח לו שלא תעשי לעצמך כלום.
פחדתי, אני עדיין פוחד.
את יודעת?
ניסיתי לשנוא אותך, בשביל להתרחק.
זה מנגנון הגנה שלי. אני הרי יודע שלא נהיה ביחד אף פעם ולו רק ללילה שאוכל להרדם איתך.
נועם ואורן אצלי, פעם ראשונה שנועם נשארה כ"כ מאוחר פה ואני מסתכל עליהם ומקנא לא באורן אלא בשניהם.
אני רוצה להיות שם איתך, עם כל התשוקה שהולכת שם.
כבר הייתי על סף להזמין מונית אלייך, דבר שאם הייתי עושה הייתי משלם עליו המון ואני לא מדבר על הכסף למונית.
ממש אחרי שאורן הוריד גטקסי לפלאפון שלו נועם דיברה עם אמא שלך שתבדוק איתך והיא אמרה שאת בסדר ובשיחה עם גיסתך.
נרגעתי
אבל המחשבה שאולי כבר לא תהיי פה גרמה לי לא לרצות להיות פה. כי מה שווה העולם הזה בלי הזכות להצליח להצחיק אותך או לדבר איתך שיחות פילוסופיות על החיים.
את לא חשובה? את? על מה את מדברת? את הבחורה הכי חשובה לי בעולם, אני אמות בשבילך.
וחוץ מזה והכי חשוב, לנין יתגעגע לאמא שלו.
|
נכתב על ידי
,
20/5/2016 00:50
בקטגוריות אלימות, ההורים של החברה, הורים, חלומות, יומן, כעסים, מחשבות, סקס, עזיבה, עצוב, פחדים, פרידות, תסכול, אהבה ויחסים, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
עבודה עבודה עבודה
אז היום אני עומד לסיים את ההזמנה של תליוני הכאוס שהוזמנו ממני.
סך הכל 14 תליונים בשני גדלים.
ככל שאני חושב על המחיר שנתתי אני מרגיש שנתתי אותם בזול מדי.
קצת מתרגש לקראת התור מחר ואמא שלי יצאה עלי על זה שקבעתי תור לרופאה שהיא לא הרופא משפחה שלנו.
אני משתדל לא להקשיב לירידות שלה ונותן לעצמי לפעול, הגיע הזמן שאני אעשה את הצעד הזה ויקח על עצמי אחריות.
המשפחה של דנה רוצה לתבוע אותי בטענה המגוחכת של אינוס כי דנה היתה בת 16 כשיצאתי איתה.
הם לא יודעים שאני אחרי התייעצות עם עורך דין פלילי כי החולת נפש כבר איימה עלי בנושא ושכל הכלים לטובתי בעניין.
חבל, אם הם רק היו משלמים את החוב שהיא יצרה בסלקום כשאני הייתי נדיב ונתתי לה לרשום את מכשיר הפלאפון שהיא כל כך רצתה על שמי.
אמא שלי זרקה הערה שהיא מפחדת כי אח של דנה הוא רוצח שישב במאסר על ההריגה, או לפחות ככה דנה טענה בזמן שיצאנו. למדתי לקחת כל מילה שלה בעירבון מוגבל.
כמה שאני רוצה שהדבר הזה יצא לי מהחיים היא ממשיכה ברצון שלה או לא להדחף לחיים שלי.
יהיה בסדר, בנושא הזה אני ממש לא מודאג.
|
נכתב על ידי
,
16/5/2015 16:01
בקטגוריות אומץ, אושר, הורים, ההורים של החברה, חלומות, יומן, כסף, כעסים, מחשבות, מכירות, מקצוע, עבודה, שקט נפשי, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
does things finely getting along?
אז אתמול היה יום טוב, מאוד אפילו.
כבר לא אכפת לי לגבי מה שקורה עם הטבריינית, כאילו כן אכפת לי אבל לא באותה צורה.
אני דואג לה ולא יותר.
מישהי הוסיפה אותי בפייסבוק בעקבות לייק שעשיתי לתמונה של ידידה והיא היתה מתוייגת שם.
היא היתה בטוחה שעשיתי לה לייק ובמילים שלה "וחשבתי שזה רומנטי שעשיתה לייק לתמונה ישנה שלי"
משישי בערב עד אתמול בערב היו לנו שיחות קולחות ומעניינות, היא מושכת ונראת טוב, אינטלגנטית, סיימה תואר בפסיכולוגיה.
סוף סוף מישהי אינטלגנטית לדבר איתה שלא כמו האקסית האחרונה או הניסיון שלי לצאת עם מישהי בת 19 שגיליתי שמתנהגת ובעת שכל של בת 5 ואני מחמיא לה.
זו באמת פעם ראשונה שאני מוותר על שינה ונשאר עד 4 ורבע רק בשביל להמשיך לדבר עם מישהי.
הדבר היחיד שמפריע לי זה שהיא אמרה שקשה לה להתחבר לאדם שיש לו הרבה ידידות כי היא מאמינה שאין שום דבר אפלטוני בידידות בין גברים ונשים וזה לא לגמרי נכון, הרבה מהידידות שלי שלי אני הכרתי כי הן עניינו אותי אבל ברגע שאני עם מישהי אני מרוכז בה ואך ורק בה.
דבוצ'קה מתקדמת מהר, היא חזקה הרבה יותר ממה שהיא חושבת ואני שמח על זה.
היא מקסימה ויפהפיה בצורה שדי מבליטה אותה מאחרות.
קבענו שאני אתחיל ללמד אותה אייקידו, מה שיעזור לשנינו מבחינת ביטחון עצמי והערכה עצמית.
אבא שלי מתחיל כימוטרפיה היום ואני מקווה שאולי זה סוף סוף יעזור לו.
מקווה אבל אני עדיין ריאלי שזה עדיף מלקוות בצורה עיוורת ולהתאכזב.
כרגע אני חייב לעוף אבל אנחנו עוד נפגש.
אה כן ודנה, תפסיקי לרשום דברים בתיבת מסרים, התיבה הזו כל כך לא חשובה לי שממש אין לי בעיה להוריד גם אותה, אם יש לך משהו להגיד לי את מוזמנת לפנות אלי ישירות.
או שאת פוחדת משום מה :/
|
נכתב על ידי
,
29/3/2015 10:27
בקטגוריות אומנויות לחימה, אומץ, אושר, הורים, חלומות, יומן, כלכלי, כסף, מחשבות, נעים, סקס, עבודה, פייסבוק, פנאי, פנטזיה, רגעי אושר, שקט, שקט נפשי, אהבה ויחסים, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
לקום בבוקר ולשפוט את עצמך
איך שתית שוב?
למה השמנת ככה?
תסדר כבר את החדר!
תגדל כבר ביצים אפס!
מה זאת אומרת אין לך כוח לעבודה? אתה תהיה עלוקה על ההורים שלך כל הזמן?
תתבגר...
למה בכלל אתה הולך לna? הרי זה ברור שתיפול שוב...
לא יוצלח, חסר אחריות, זה מה שאתה.
אפס קטן ומושתן, תתעורר על החיים שלך!
זו מלחמה יום-יומית שלי עם הקולות בראש שקוראים לי לחזור להתאבדות האיטית שבסמים או להתאבדות המהירה שבלקיחת החיים שלך.
למה אני?
|
נכתב על ידי
,
22/3/2015 07:26
בקטגוריות אומץ, גועל נפש, גמילה, הורים, חורף, חלומות, יומן, כעסים, מחשבות, מכורים אנונימים, עצוב, פחדים, שאלות, שקט נפשי, תסכול, פסימי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דפים:
| |