לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


ברוך הנכנס וברוך היוצא, אם אהבת מה שקראת ושמחת, כך שמחתי גם אני


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2018    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בלי


אני בלי חתכים חדשים מהיומיים האחרונים!

כבר יומיים שלא חתכתי!

גאה בעצמי, צעד צעד

אה ומשהו לא קשור. נשארו לך 4 ימים עד הגיוס, אני סומך עלייך ושמח לשמוע שטעיתי לגבי הקרבי.

בהצלחה

נכתב על ידי , 17/7/2016 12:10   בקטגוריות אומץ, אושר, גמילה, חלומות, יומן, כעסים, מחשבות, מכורים אנונימים, נעים, נרקומן, עצוב, פחדים, פנטזיה, פרידות, רגעי אושר, שאלות, שמחה, שקט נפשי, שקט, תסכול, אופטימי, שחרור קיטור  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משהו שדילגתי עליו


אני חושב שדילגתי על משהו בפוסט הקודם.

אני חותך.

ממתי אני הטיפוס שחותך?

אלכוהוליסט? כן

נרקומן לשעבר? כן

אובדני, אישיות גבולית, דיכאון קליני? כן, כן וכן

אבל לחתוך?

בחיים לא חתכתי את עצמי. זה לא אני. לא נמשכתי לזה אף פעם ופתאום אני מבין איך לג׳ינג׳ית היה קשה להפסיק...

 

הערת ביניים: מדהים שדווקא בתקופה הנוראית הזו - כשאני עומד לאבד את הדירה, לחזור לרחוב או הוסטל לבריאות הנפש למבוגרים. - אני חושב עליה.)

 

אני מפחיד את עצמי כבר, כועס, מתוסכל, בדיכאון כבר חודשים וכבר 3 חודשים בלי עבודה...

הרעיון של להתאבד קורץ יותר מתמיד.

יש אנשים שאני יכול לראות אותם קוראים את הפוסט הזה עם חיוך...

תשמחו, ניצחתם אותי בסוף, ניצחתי את עצמי...

אני שבור לגמרי.

 

נכתב על ידי , 15/7/2016 06:23   בקטגוריות אלימות, גועל נפש, גמילה, חלומות, יומן, כעסים, לילה, מחשבות, מכורים אנונימים, נרקומן, עצוב, עזיבה, פחדים, פנאי, פנטזיה, פרידות, שאלות, תסכול, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שטיפה של זכרונות


בום, איך בפיסקה אחת לזרוק אותי אחורה שנה וחצי אחורה לתחילת קשר שנגמר בדיוק לפני שנה וחודשיים.

מציפים זכרונות טובים וטובים פחות, הפעמים שהייתי רוצה לשכב והיא לא והייתי מנסה לשכנע אותה שכן...

פעמים שהתווכחתי איתה שהדרך שלי היא הנכונה ושהיא טועה..

שזילזלתי ביכולות שלה להגיע לאן שהיא תרצה בצה"ל.

אבל זכרונות טובים.

היום שנפגשנו, באותו אימון שהיא באה אליו במיוחד בשבילי, הפעם הראשונה שהיא ישנה אצלי, הסקס הראשון שהיה מלא תשוקה ואהבה.

לטייל איתה ברחובות, בלי כסף אפילו לפחית שתיה אבל נהננו מסתם לרקוד ליד איזו מזרקה, לחכות איתה לאוטובוס בתחנה המרכזית ולהתחיל להרקיד אותה סלסה, הצחוק שלה, כמה שאהבתי להצחיק אותה.

אני קראתי את מה שהיא כתבה בלי לדעת שזו היא וברגע שהבנתי ירדו לי דמעות לא רצוניות.

אני עדיין מדבר עם אחותה והיא שאלה אותי פעם (כי היא כנראה לא הכי מודעת לאיך שדברים נסגרו ביננו) "למה שלא תחזרו לדבר?"

ואני עונה לה "נראה לך? אני רק אעז לפנות אליה היא תשפד אותי רק עם המילים שלה.

אז עברה תקופה...

היה לי זמן לעשות חשבון נפש ולנתח את מה שהיה.

אני כ"כ מצטער ואני לא מצפה שתסלחי לי ואני לא מצפה שפתאום תגידי "הי הוא מצטער אז הכל בסדר" כי זה לא עובד ככה וגם זה יהיה הפוסט האחרון שאני כותב על זה.

אבל אני רוצה שתדעי שאני משתדל, באמת, להיות אדם יותר טוב, להיות אדם שנותן בלי הצורך לקבל חזרה.

אני משתדל גם לטפל בעצמי יותר טוב, עבודה מכובדת, חליפה ועניבה, מי היה מאמין שאני אהיה בעבודה עם חליפה ועניבה?

יש נפילות ואני אדם חולה שמקבל טיפול בשביל זה.

וואו, שטיפה של זכרונות שמקשה עלי להרדם. שטיפה של אשמה..

נכתב על ידי , 28/12/2015 01:09   בקטגוריות אומץ, אושר, אימונים, אלימות, גועל נפש, גמילה, יומן, חלומות, כלכלי, כסף, לילה, מחשבות, מכורים אנונימים, מקצוע, נעים, נרקומן, סקס, עבודה, עזיבה, עצוב, פחדים, פרידות, רגעי אושר, שאלות, שמח, שמחה, שקט נפשי, אהבה ויחסים, אופטימי, עבודה, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קם ועושה משהו


זהו, אחרי אתמול, הניסיון לod שעדיין עוד משפיע עלי קצת, החלטתי.

אני כל הזמן מתלונן על המשקל שלי. כמה שעליתי ולא טוב לי, כשבכל מקום באים ואומרים "וואי נמרוד השמנת" אז אני מתחיל בקטן ומשם נתקדם.

הלוך ושוב מהעבודה ברגל, זה בערך 3 קילומטר שזה א הרבה אבל עם הכושר העלוב שלי זה לא היה לי קל הבוקר.

זה תפס אותי לא מוכן הקושי הזה, אני שהייתי עוד מסלולים של 10 ק"מ ויותר עם תיק של 30 ק׳ על הגב ופתאום 3 פאקינג ק"מ זה קשה?!

המצב שלי יותר חמור ממה שחשבתי המחלה מדברת אלי בשאננות ואני פוגע בעצמי ובמי שאני יקר לו.

להתנקות מחדש ולהמשיך הלאה

גם על הסקס זה השפיע עלי, אין לי כוח להיות למעלה, אני מתגאה בכישורי עבר שלי וכשמגיע הדבר האמיתי אחרי דקה אני מתחיל להתנשם?

זהו, אני עושה עם עצמי משהו

נכתב על ידי , 27/12/2015 06:36   בקטגוריות אומץ, אושר, גועל נפש, גמילה, חלומות, יומן, כלכלי, כסף, כעסים, מכורים אנונימים, נרקומן, עבודה, עזיבה, עצוב, פחדים, תסכול, סקס  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי: 

בן: 35

תמונה




31,106
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להצורף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הצורף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)