לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


ברוך הנכנס וברוך היוצא, אם אהבת מה שקראת ושמחת, כך שמחתי גם אני


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2018    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מה קרה לי


אתם יודעים איך זה כשמזדקנים... הגוף כבר לא אותו הדבר.

אבל אני לא זקן, אני צעיר, בן 28.

אני, אני הבן אדם שהתעסק בריקוד, אקרובטיקה ואומנויות לחימה.

עכשיו, עכשיו אני לא מצליח לישון בגלל כאבי גב, לא מרים את אותם משקלים בגלל כתף דפוקה והרגליים רועדות מכאב כשאני הולך.

מה קרה לי?

הייתי הולך מגרשים בעמידת ידיים ועכשיו אפילו על הרגליים אני לא יציב...

ניסיתי לחזור להתאמן והתאמנתי הרבה, כמעט כל יום ובכל זאת הגוף שלי לא מתפקד כמו שצריך...

 

בבוקר של הראשון לינואר הייתי בעיר בדרום עם מישהי. היינו אצלה ואח"כ חיכינו לאוטובוס בשבילי.

בזמן שאני מחכה שם הופיעה חיילת. כמובן שאני אידיוט רגשני כמו שתמיד הייתי ואומנם לא הראתי את זה שם אבל שמחתי לראות אותה במדים, באימון מתקדם של מה שהיא תמיד רצתה.

Remember those walls I built?
Well, baby they're tumbling down
And they didn't even put up a fight
They didn't even make a sound
I found a way to let you in
But, I never really had a doubt
Standing in the light of your halo
I got my angel now

 

נכתב על ידי , 22/3/2017 23:37   בקטגוריות אומנויות לחימה, אומץ, אימונים, חלומות, יומן, חורף, כעסים, לילה, מחשבות, פחדים, שאלות, תסכול, שחרור קיטור  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לילה מדהים


וואו זה היה מטורף.

אני ועוד 3 בנות, מדהימות, יפהפיות וסקסיות יושבים אצלי בדירה ופתאום אנחנו מוצאים את עצמינו בים שוחים בעירום.

לילה מושלם וטוב.

סוף סוף לילה שאני יכול להגיד שבאמת לא היה חסר לי בו כלום.

כאילו כן, 2 מהן נכנסו עמוק מדי למים והייתי צריך לשחות אחריהן בשביל למשוך אותן חזרה לחוף ואני בעצמי כמעט חטפתי התקף לב תוך כדי אבל לא מתלונן.

לילה מספק וטוב.

אוהב אתכן 💗

נכתב על ידי , 19/8/2016 01:31   בקטגוריות 100 ימים של אושר, 18+, אומץ, אושר, חלומות, יומן, לילה, מחשבות, סקס, פנאי, רגעי אושר, שמח, שמחה, שקט נפשי, אהבה ויחסים, אופטימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משהו שדילגתי עליו


אני חושב שדילגתי על משהו בפוסט הקודם.

אני חותך.

ממתי אני הטיפוס שחותך?

אלכוהוליסט? כן

נרקומן לשעבר? כן

אובדני, אישיות גבולית, דיכאון קליני? כן, כן וכן

אבל לחתוך?

בחיים לא חתכתי את עצמי. זה לא אני. לא נמשכתי לזה אף פעם ופתאום אני מבין איך לג׳ינג׳ית היה קשה להפסיק...

 

הערת ביניים: מדהים שדווקא בתקופה הנוראית הזו - כשאני עומד לאבד את הדירה, לחזור לרחוב או הוסטל לבריאות הנפש למבוגרים. - אני חושב עליה.)

 

אני מפחיד את עצמי כבר, כועס, מתוסכל, בדיכאון כבר חודשים וכבר 3 חודשים בלי עבודה...

הרעיון של להתאבד קורץ יותר מתמיד.

יש אנשים שאני יכול לראות אותם קוראים את הפוסט הזה עם חיוך...

תשמחו, ניצחתם אותי בסוף, ניצחתי את עצמי...

אני שבור לגמרי.

 

נכתב על ידי , 15/7/2016 06:23   בקטגוריות אלימות, גועל נפש, גמילה, חלומות, יומן, כעסים, לילה, מחשבות, מכורים אנונימים, נרקומן, עצוב, עזיבה, פחדים, פנאי, פנטזיה, פרידות, שאלות, תסכול, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חצי חצי


ביום חמישי, בדיוק כשתכננתי לישון, חבר מתקשר, אומר שהוא בת"א ומבואס ושואל אם אפשר לקפוץ "בטח, רק תבוא".

הוא הגיע וסיפר לי למה הוא מבואס, שוב פעם אכזריות של אנשים.

מישהי התחילה איתו באיזו אפליקציה והם קבעו להפגש בת"א באיזור רידינג והוא הגיע והבחורה פשוט הבריזה לו, לא אמרה לו כלום ונעלמה בלי לענות להודעות או כלום.

הוא קנה לה שוקולודים, השקיע, מקס ברנר וזה עטוף יפה.

אחרי שהוא סיפר לי את הסיפור אני ישר כזה "יש ממש מתחת לבית שלי פאב, בוא נקפוץ נשב על איזו בירה."

ירדנו לפאב והיה זוועתי כי לא נתנו שירות בכלל, ישבנו שם איזה רבע שעה ולמרות שניסתי בעדינות לתפוס את תשומת הלב של המלצרית או ברמן הם היו עסוקים בלדבר עם חברים שלהם.

קמנו והלכנו לפאב אחר שאני מכיר גם ממש מרחק הליכה מהבית שלי.

שם היה נחמד, פגשנו 2 בנות ושיחקנו איתן דוראק.

הוא ניסה להתחיל איתן ופתאום אני קולט עד כמה שהוא מנסה בכוח כאילו החיים שלו תלויים בזה ורואים את זה כלפי חוץ וזה לא תופס.

והבנתי את עצמי קצת יותר לגבי הביטחון העצמי שלי.

אני חצי חצי, כאילו יש לי 2 אנשים בתוך הראש. אחד מלא ביטחון ויודע מה הוא עושה ולאן הוא רוצה להגיע ולעשות והשני הוא הצד השני של אותו מטבע, חסר ביטחון בעליל, בטוח שהוא טועה כל הזמן.

סוג של מלחמה בתוך הראש שלי כבר כ"כ הרבה שנים שאני לא בטוח מאיזה גיל זה.

אצלי זה גם ממש מוקצן כי הסימפטומים הנפשיים כבר עוברים לפיזי, כאבי ראש ובחילות שאני כבר שנים לא יודע איך להפטר מהם ואני באמת מרגיש קרוע ל-2.

אפשר לראות את זה כשאני משנה שפה, בעברית אני כמו שתארתי למעלה, חצי-חצי, אבל כשאני מדבר אנגלית? ממש לא.

כשאני מדבר אנגלית אני רק החצי עם הביטחון, אני יודע מה אני עושה, לאן אני מכוון

כשאני מדבר אנגלית אני יודע להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון ואפילו השפת גוף שלי משתנה לשפת גוף מלאת ביטחון.

כנראה בגלל זה הייתי כ"כ מקובל בתגליות שהייתי מאבטח, תמיד הייתי עם ביטיחון לא מעורער.

אתמול, הייתי אצל ידידה שאישפזה את עצמה במחלקה פסיכיאטרית, היא פחדה שתעשה משהו לעצמה והיא נראתה הרבה יותר טוב ממה שהיתה לפני שאישפזה את עצמה והיום בבוקר אפילו רשמה איזה סטטוס אופטימי שזה מראה על איזה כיוון חיובי.

חתמתי על דירה השבוע, דירת חדר, רק אני, בלי שותפים וזה הולך להיות טוב.

ובנימה זו, אני צריך להתארגן ולהתחיל לארוז ולהעביר דברים לדירה החדשה.

שיהיה חג סופ"ש שמח.

נכתב על ידי , 9/1/2016 09:08   בקטגוריות אומץ, אושר, גועל נפש, חלומות, יומן, כלכלי, כסף, לילה, מחשבות, נעים, עבודה, פחדים, פנטזיה, רגעי אושר, שאלות, שקט נפשי, שקט, אופטימי, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי: 

בן: 35

תמונה




31,106
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להצורף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הצורף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)