אני מודה על הרבה דברים שעשיתי.

אבל מזל, מזל שיש לי צילומי מסך.

ולא עותק אחד אלא אצל כמה אנשים.

בום, איך בפיסקה אחת לזרוק אותי אחורה שנה וחצי אחורה לתחילת קשר שנגמר בדיוק לפני שנה וחודשיים.

מציפים זכרונות טובים וטובים פחות, הפעמים שהייתי רוצה לשכב והיא לא והייתי מנסה לשכנע אותה שכן...

פעמים שהתווכחתי איתה שהדרך שלי היא הנכונה ושהיא טועה..

שזילזלתי ביכולות שלה להגיע לאן שהיא תרצה בצה"ל.

אבל זכרונות טובים.

היום שנפגשנו, באותו אימון שהיא באה אליו במיוחד בשבילי, הפעם הראשונה שהיא ישנה אצלי, הסקס הראשון שהיה מלא תשוקה ואהבה.

לטייל איתה ברחובות, בלי כסף אפילו לפחית שתיה אבל נהננו מסתם לרקוד ליד איזו מזרקה, לחכות איתה לאוטובוס בתחנה המרכזית ולהתחיל להרקיד אותה סלסה, הצחוק שלה, כמה שאהבתי להצחיק אותה.

אני קראתי את מה שהיא כתבה בלי לדעת שזו היא וברגע שהבנתי ירדו לי דמעות לא רצוניות.

אני עדיין מדבר עם אחותה והיא שאלה אותי פעם (כי היא כנראה לא הכי מודעת לאיך שדברים נסגרו ביננו) "למה שלא תחזרו לדבר?"

ואני עונה לה "נראה לך? אני רק אעז לפנות אליה היא תשפד אותי רק עם המילים שלה.

אז עברה תקופה...

היה לי זמן לעשות חשבון נפש ולנתח את מה שהיה.

אני כ"כ מצטער ואני לא מצפה שתסלחי לי ואני לא מצפה שפתאום תגידי "הי הוא מצטער אז הכל בסדר" כי זה לא עובד ככה וגם זה יהיה הפוסט האחרון שאני כותב על זה.

אבל אני רוצה שתדעי שאני משתדל, באמת, להיות אדם יותר טוב, להיות אדם שנותן בלי הצורך לקבל חזרה.

אני משתדל גם לטפל בעצמי יותר טוב, עבודה מכובדת, חליפה ועניבה, מי היה מאמין שאני אהיה בעבודה עם חליפה ועניבה?

יש נפילות ואני אדם חולה שמקבל טיפול בשביל זה.

וואו, שטיפה של זכרונות שמקשה עלי להרדם. שטיפה של אשמה..

אז היום עוד היו לי השפעות ותופעות לוואי מהניסיון שלי לעשות לעצמי OD.

אני מניח שזה המחיר הקטן שאני צריך לשלם על הטיפשות של רגע הזו.

היה קשה בעבודה, התופעות לוואי הזכירו לי נורא שימוש בנייס גאי, החוסר שליטה על המרחב ורעידות בגוף, עצבנות וחוסר שקט.

ובכל זאת בסוף היום עשיתי את דרכי חזרה ברגל כי קבעתי וכי אמרתי.

הרגליים כאבו באמצע אבל לא הפסקתי, רק אמרתי לעצמי "יופי, השרירים עובדים".

הגיע כפפות MMA שהזמנתי מחו"ל ואתחיל לחזור להתאמן על האיגרוף שלי, גם אם בינתיים אני אצתרף להתאגרף עם קיר עם הכפפות האלו אני צריך לחזור לעצמי. 

לא, אני צריך להתעלות על מי שהייתי, לחזור לעצמי זה אומר המכור, המשומש, אני הולך להיות נקי, חזק, מהיר.

יש לי את הבסיס, אני גם בחור נאה ויחסית מהיר מחשבה, אני יכול לעשות את זה.

זריקה מהעבר שלמרבה הפתעתי הגיעה עם מילים טובות מדרבנת אותי להמשיך...

מי יודע, אולי שנינו השתנינו?

שיהיה לנו לילה טוב חברים...

זהו, אחרי אתמול, הניסיון לod שעדיין עוד משפיע עלי קצת, החלטתי.

אני כל הזמן מתלונן על המשקל שלי. כמה שעליתי ולא טוב לי, כשבכל מקום באים ואומרים "וואי נמרוד השמנת" אז אני מתחיל בקטן ומשם נתקדם.

הלוך ושוב מהעבודה ברגל, זה בערך 3 קילומטר שזה א הרבה אבל עם הכושר העלוב שלי זה לא היה לי קל הבוקר.

זה תפס אותי לא מוכן הקושי הזה, אני שהייתי עוד מסלולים של 10 ק"מ ויותר עם תיק של 30 ק׳ על הגב ופתאום 3 פאקינג ק"מ זה קשה?!

המצב שלי יותר חמור ממה שחשבתי המחלה מדברת אלי בשאננות ואני פוגע בעצמי ובמי שאני יקר לו.

להתנקות מחדש ולהמשיך הלאה

גם על הסקס זה השפיע עלי, אין לי כוח להיות למעלה, אני מתגאה בכישורי עבר שלי וכשמגיע הדבר האמיתי אחרי דקה אני מתחיל להתנשם?

זהו, אני עושה עם עצמי משהו