אני... ואתם?

ופתאום יש לי הרגשה שהכל מתפרק,

ורוב מה שגרם לזה להיות הוא בגללי.

שאני גרמתי לקשר להיות ככה.

שאני זאת שלא מדברת

שלא מובילה

שלא יודעת להסביר את עצמה

שלא יודעת להגיד מה היא רוצה

מה היא מרגישה

שלא מצליחה

שגורמת להכל לההרס

שאוהבת אבל עוד שנייה מאבדת הכל

שעכשיו הגיע תורי לדבר על הכל,

להבין את עצמי

להבין אותו

לצאת מהבלאגן

והמעגל של חוסר הדיבורים הזה

בלי לפחד,

וכן, יש פחד.

אבל את הכל אפשר לתקן,

נכון?

לא יודעת מה זה היה

הרגשה ממש מוזרה

פשוט הרגשתי שאני צריכה ללכת לפני שיהיה מאוחר מידיי

פחדתי ממשהו

ועכשיו אני יותר פוחדת

ממה שזה באמת היה

כי אני לא ממש יודעת

אבל זה היה משו

אולי הכל קרה מהר מידיי,

אולי זה הלחיץ אותי

אולי זאת פשוט הייתה ההזדמנות שלי

או שזאת הייתה טעות.

אבל בכל מקרה, זה מה שהרגשתי שאני צריכה לעשות

באותו רגע,

וזה מה שעשיתי

אז זה בסדר.

ויהיה בסדר, פשוט אני צריכה קצת זמן

לעצמי

להמשיך לחזור לעצמי.

שתהיה שבת מדהימה=]