אני רק חושבת על זה ומקיאה.
אתה מגעיל אותי, פשוט מאוד.
רק עצם המחשבה עליך מחליאה.
אעאהאעאעה אתה מזוהם, לא טהור ולא תמים. מזוהם.
למה אני תמיד נתקעת עם סוטים ?
לבכות, ורק לבכות.
לשחרר הכל מבלי לדעת מה בכלל קורה.
אני צריכה .. אני אפילו לא יודעת מה אני צריכה.
אני מחפשת את המילה אבל לא מוצאת אותה.
אני צריכה שמישהו יקשיב לי,
אבל זה לא הגיוני בכלל למצוא מישהו.
כי גם אלה שאני מרגישה מספיק בנוח איתם ויודעים מספיק לא נותנים לי את מלוא המקום.
ולא זאת לא תלונה לאף אחד מכם. אף פעם לא ציפיתי שתפסיקו לחיות ושתקשיבו רק לי.
אנחנו אנשים שעוברים דברים, רק שאני נעלמת בזמן האחרון.
נמאס לי. פשוט נמאס.
ולא מהאנשים שלי. אני אוהבת אותם בלי סוף.
פשוט נמאס לי לבכות, ונמאס לי מהמצב רוח הזה.
די אני לא מגיעה לרמות של באלי למות.
אבל פשוט די. כמה אפשר לעזאזל ?
וזה הכל ביחד.
ביצפר,וצופים,והערות מטומטמות של אנשים,
ושירעות,והקטנוניות של כולם,והמניאקיות שלכן,
והריבים הטיפשים,והעובדה שאתה בכלל לא כאן,
ואיכ החמור המגעיל הזה,והבעיות של כולם,
ושאני לא מוצאת את המקום,והבכי שלא נפסק.
פאק, מה עובר עלי?
.