אני אוהבת אותו.
וזה נחמד לכתוב את זה(:
ולא משנה כמה בעיות כרוכות בזה.
ולא משנה המרחק (גם אם הוא של 10 דקות בקונקס.)
ולא משנה הגיל.
ולא משנה כלום,
כי אני אוהבת אותו.
וזה עושה לי טוב.
וזה מה שחשוב.
תות מאושרת.
כן, ובלי יותר מדי.
כי כשזה עובר זה רק הורס.
אה והפעם,
אין לו מושג על הבלוג הזה.
ככה אני מקווה לפחות.
ככה שאני לא עושה את אותן טעויות פעמיים, או שבעצם שלוש?.