קבעתי עם האושר

אז טורקיה אה?.

בסך הכל היה ממש נחמד.

חזרתי חולה אחושרמוטה,

והספקתי לריב עם המורה ללשון כי לא מקובל עליה שאני אטוס לחו"ל ..

אממ הרעיפו עלי המון אהבה וסיפרו כמה התגעגעו, שזה בכלל נחמד.

אני חייבת לומר שכשנחתי זה היה מדהים.

ההרגשה של השייכות, הרגשתי פתאום בבית..

לראות מטוס עם הדגל של מדינת ישראל,

לדעת שזהו עכשיו אני בבית.

דמעות בעיניים וסוג של גאווה,

אשכרה אני בבית.

לא משנה כמה חרא פה, וכמה כולם מושחטים.

זה הבית בהחלט'.

אז טורקיה ..

כן הרבה טורקים שמסתכלים עלייך כאילו הם בחיים לא ראו אישה, די מפחיד למען האמת.

טורקים בני 18+ שקורצים לך בזמן שהם מנהלים שיחה עם ההורים שלך זה מפחיד ובעיקר מטריד.

ובכלל נורא יקר שם, בגלל זה גם לא קניתי יותר מדי דברים. אבל זה פחות העסיק אותי.

אבל אני סתם, באמת שנהנתי.

שתיתי קפה, וזה לא כזה נורא כמו שחשבתי.

וניסיתי גם סיגריה, פעמיים וזה ממש ממש לא רע.

והיו כל מיני קטעים מביכים וריבים והורים וכאלה,

אבל בסך הכל מה רע בארבע ימים של חופש ומקדונלס?

ואני בהחלט אוהבת לטוס. כןכן :)

וזהו בעיקרון,

אני חולה, עייפה ומדוכדכת.

ואפילו אין לי מספיק כוח לדבר על זה.

אני צריכה ..

אני אפילו לא יודעת מה אני צריכה.

כשזה יבוא אני אדע.

תות.