קבעתי עם האושר

אז יום שישי חגגנו חצי שנה.

מפחיד באיזו מהירות הזמן עובר ..

ויש לי את החודש הכי עמוס בעולם.

והוא גם אמור להיות הכי כיף בעולם.

חבל שאני לא מנצלת אותו כמו שצריך,

פשוט אין לי כלים בשביל זה .

הדבר היחידי שאני יודעת לעשות זה להתבאס,

ווואו אוהו כמה שאני יודעת להתבאס.

להנות הכי בעולם ברוק"צ ולחזור עם פרצוף באסה בגלל דברים כאלה מטומטמים.

ועוד מלא מלא מלא כאלה ..

כאילו על שטויות, וגם על דברים קצת יותר חשובים.

אבל בכל זאת.

אין לי כוח יותר מדי לדברים,

אבל זה חודש כזה חשוב כוסעמק.

די, אני רוצה להנות.

כי כן,

זה התחיל ברוק"צ וביום שישי היינו חצי שנה, והיום היה לי יום שדה.

ויום חמישי? יש לי את המתכונת הראשונה בחיים שלי!

ואני הכי מתלהבת בעולם למרות שדביר אומר שזה סתם.

ושבוע הבא אני בגיחה, ובעוד שבועיים יש לי יומולדת.

וטיול שנתי.

אבל הדבר היחידי שמעסיק אותי זה למה היא מבאסת אותי,

למה היא רבה איתי, למה הם מניאקים,

למה היה כזה מעפן ולמה הוא מזלזל,

ולמה מאחר לי המחזור,

ולמה אני מדממת בלי סיבה,

ולמה יש לי כאלה מיגרנות,

ולמה היא כל כך לא כמו פעם,

ולמה אני מבואסת בחודש הכי טוב בשנה הזאת?

למה כוסעמק, למה?

ולמה דווקא בטיול השנתי\יומולדת נופל ה"יום ירוק".

ולמה אני מפסידה את הפורום הראשון שלנו,

ולמה אף אחד לא טורח לעודד אותי

ועוד רק מבאסים יותר ..

וחוברת שיבוצים והמעבר שכב"ג כל כך קרוב פתאום ..

ועד שאני אוהבת את היותי טטניקית אני צריכה לעבור הלאה?

עד שהתחלתי לאהוב את השנה,

כי בתכלס זאת השנה הכי טובה בעולם.

וזה כל כך לא פר שזה נגמר ככה. בלי שניצלתי בכלל..

יהיה טוב אני מקווה.

תות.