קבעתי עם האושר

זה טוב/עברי לידר

יש ימים שהמלכה של השמיים
מחבקת ונותנת הרגשה טובה
יש ימים שבית מרקחת הוא ארמון שצף על מים
כשתכנסי תהיי הכי יפה
והאמת שכבר אין לי כוח
לדבר על מה שכבר ברור
ויש ימים שהעולם הזה הוא קטע משומש
ולבכות תמיד זה טוב

זה טוב שיש לי מישהו לריב איתו
במי להכנס כשהראש מלא בהזיות וחום
ויש פעמים שהמצב שמסתתר שם
משונה ולא ברור
וילדים שחושבים שנעליים מדהימות
יורידו ת'ירח בשבילם

ולי זה טוב שיש לי מישהו לריב איתו
במי להכנס כשהראש מלא בהזיות וחום
יש ימים שהעולם הזה נראה לי-ענקי
בועת סבון שמתפוצצת-בפנים

- - - - - - -

חולשה של הימים האחרונים. בערך משבת אני ככה.

עייפה מדי, הראש מתפוצץ. בטוחה שיש לי חום למרות שכולם אומרים שאין.

ישנה יותר מדי. לא יודעת, לא מרגישה טוב כל כך ..

מראשון אני על שלושה אקמולים ביום, טוב זה מאסט כשיש לך מחזור כמו שלי.

אבל זה גם עוזר לי עם הכאבי ראש.

גם למדתי לחתוך לי את הכדור לבד.

אבא צחק ואמר שחסר לי להסניף את מה שנשאר מהכדור ודי..

- -

הייתי אצל ג'ואן כבר כמה פעמים. ליתר דיוק שלוש פעמים.

נחמד שם. אני אוהבת את הבית. אבל אני נחנקת שם עם ההורים שלי.

הם מציקים יותר מדי .. היום נעלבתי ממש. הם לא ספרו אותי בכלל.

קוראת למאור והוא בכלל לא מקשיב, מתחילה לספר לג'ואן ואבא קוטע אותי באמצע וממשיך בשלו.

אני שונאת אותם. שונאת שהם עושים את זה.

ואחרי עוד שואלים מה קרה, ולמה הלכתי לבד, ולמה אני מסתתרת מאחורי העץ.

מזל שג'ואן נזכרה לשאול איפה אני. עוד רגע והם היו נוסעים גם בלעדי.

- -

וכואב לי בפה. אכלתי יותר מדי שטויות וניהיה לי פצע. הפה שלי יבש בטירוף, ואין לי כוח להביא מים.

אני מטושטשת לחלוטין בשעות האלה. בימים האחרונים במיוחד. חם לי בראש אבל יש לי צמרמורת.

אני שוקעת בטלוויזיה ובספה, אבל פשוט לא מצליחה לישון.

- -

אכלתי המון שטויות, לא מתקדמת לשום מקום עם המשקל . או שרק משמינה.

חייבת להפסיק לאכול. אני מרגישה שעוד רגע אני מקיאה הכל.

נמאס שכואב.

- -

קניתי היום דברים לביצפר. ושוב פעם חשבו שאני רוסיה. תמותו, אני לא נראית רוסיה !

אני ארגנטינאית שלמה וגאה. תודה.

- -

בדרך לרמת גן נפלה עלי רוח שטות, ושיגעתי את ההורים שלי..

אז שאלתי על כשהייתי קטנה .. ומסתבר שלא דיברתי הרבה.

00:00 - חושבים עלי.

אז בדרך גם שאלתי את אבא מה אמרתי קודם "?papa o mama" (שזה בספרדית אבא או אמא לדיסלקטים שבנינו)

אז אבא ענה "papa" אז כולי צוחקת ושואלת למה. אז הוא ענה כי לא הייתה אמא.

כן זה אכזרי לכתוב את זה. ועכשיו אני בוכה. אבל הייתי חייבת לפרוק..

ודיאנה גם שיתפה שלא רק שקראתי לה אמא. גם דיברתי עליה כעל אמא. כעל אמא שלי. הורג אותי שאשכרה אמרתי לאנשים אמא שלי. כמה פאתטי. והיא בכלל לא אמא שלי. יש לי אחת, היא פשוט בשמיים.

בכלל הורג אותי שאני שוב רגישה לגבי הנושא.

אבל לא בגדתי באמא. הייתי קטנה, אז מה אני מבינה ? ..

ד"א חוספינה אמרה אמא אתמול. חמודה.

וחוספינה היא האחיינית שלי. החורגת ליתר דיוק למי שעדיין לא יודע .. ועוד פחות מארבעה חודשים היא בת שנה.

וכן למרות שהיא גונבת ממני את כל הצומי של דיאנה, אני עדיין חושבת שהיא חמודה.

מתעללים לי באחיינית. חח מסכנה(:

תינוקות זה דבר יפה.

ולמדתי משהו חשוב.

ועוד משהו חשוב שהייתי חייבת להבהיר.

אני צוחקת המון, ויש לי הצתות מאוחרות.

אבל הדבר האחרון שאני זה מטומטמת. אז אל תטעו.

וכן. אולי אני לא הכי חכמה בכיתה. וחברות שלי יותר.

ואולי אני לא הכי יפה בכיתה. וחברות שלי יותר.

וכן, אולי אני גם לא הכי מצליחה בכיתה. וחברות שלי יותר.

אבל אתם יודעים מה? תלכו להזדיין. לי טוב.

למרות שאולי הן הרבה יותר ..

אני מספיק מצליחה, חכמה ויפה. בשבילי. עד כמה שאני רוצה.

הפסקתי לשחק במשחקים הילדותיים האלה. אני זאת אני.

וזה הכל.

יום טוב שיהיה לכם.

"Todo, todo, todo, es tuyo si queres
Con una sonrisa mirá que fácil es
Pronto se contagia
Se hace carcajada
Y ya no me duele nada"

chiquititas - todo todo

"היא יפה היא ילדה

היא הקסם הנודע

מפילה כל דבר

שום דבר לא נשבר

מערבבת את גופה

במדבר של התקופה"

            תודה.

מסובכת. מבלבלת.

רגע אחד אני רוצה משהו וברגע השני כבר לא.

לרגע אחד אני מתה שנחזור, אני עומדת לשלוח הודעה. ואז אני מתחרטת.

לא יודעת מה עוצר אותי. ממה אני מפחדת כבר.

רגע אחד .. ואין לי כוח אליו. אני חושבת שאולי כשהוא פתאום קרוב אני נבהלת.

בואנה יש לי פחד ענק ממחויבות. זה כבר מתחיל להפחיד.

מוזר.

בכל אופן, אני חייבת להודות שלדבר בטלפון, חצי שעה ורק להקניט אחד את השני.

עושה לי את זה. אני אוהבת את השטויות האלה. זה מצחיק אותי.

אבל רגע אחר זה כבר נמאס עלי.

מבולבל לי מדי.

איתו אני כבר לא מדברת כמעט שבוע, ואת האמת אני כבר לא יודעת למה.

אני בקושי זוכרת על מה רבנו. אה מה שכן? זה היה קטנוני.

שיהיה. השלישי לא מעניין אותי כבר, או שאולי כבר פחות. מסטול מדי בשבילי ..

 אני מניחה שהאתגר הוא מה שמעניין אותי..

אבל ברגע שאני קרובה אני מאבדת עניין. אני נבהלת מהעובדה שזה כל כך קרוב פתאום.

שאם כמה שזה נשמע רע, בהנפת יד אחת ואני מצליחה. נשמע רע, אומנם.

אבל זה המצב. ולא, אני לא מנצלת אותו. זה כבר מאבד מהטעם.

בהחלט, כל העניין הוא האתגר.

אה כן, אני כבר לא מפחדת לכתוב כלום.

מצחיק אה?

כן אני אופטימית.

בהחלט אופטימית.

וחזרתי למקורות,

אני שוב תולעת.

ואני בהחלט שוקלת לקרוא לילדים קין והבל ?

יום טוב חמודים.

ואני באמת מתכוונת.

כן, ואל תדאג אין לי אחר במקומך.