a length of rope
rats and snails and puppy dogs tails, that's what little boys are made of |
| 12/2007
יצורה.
היצר הזה, היצרים האלה... כמה זמן הם חלק ממני? כמה זמן אני משכנעת את עצמי שהם לא, מדכאת אותם? אומרת לעצמי שאני לא חלק מהעולם הזה.... כמה משעשע. זה הרי כל מה שאני! כל נשימה, מחשבה, כל תנועה, היא העולם הזה. אם אני לא עושה את זה, אני מדברת על זה, ואם אי אפשר, אני חושבת על זה... כמה נורא, להיות עבד לדבר שאני סומכת עליו יותר מכל. יותר מאנשים, יותר מעצמי, אני סומכת על מה שמלווה אותי מאז שאני קטנה.
ונניח ונניח את היצרים בצד. ההגיון הפשוט נכנס לפעולה, ואני מוכרחה לשאול את עצמי... למה אני מונעת מעצמי את הרצונות שלי? אני כל כך מפחדת להיות האדם שהייתי רוצה להיותו? לתת לגוף שלי, אפילו למוח שלי, להיות מה שאני אומרת לעצמי שטוב... למה אני לא מניחה לזה לקרות?
איך אני כל פעם מחדש מתסכלת את עצמי, במחשבה שאולי בפעם הבאה אני אפעל ולא אתעצל, אתמיד ולא אוותר.
יצרים.
יצר.
יצור.
יצורה.
| |
| כינוי:
pity
בת: 34
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
