עבר זמן לא?.. טוב את האמת שבאינספור חודשים שלא עידכנתי פה לא היה לי משהו חשוב ממש להגיד.. היו כמה נסיונות כושלים להראות נוכחות..אבל הם בהחלט לא הניבו תוצאות.. מקווה להמשיך לעדכן בקצב..
אמון. נושא שמתרוצץ לי ואני מניחה שגם לכל אחד מכם בראש.. מזה אמון? ישלי אמון באחרים? האם הוא מוצדק? מי נותן בי אמון? וכו'..
יש אנשים שיגדירו אמון כדבר החשוב ביותר במערכת יחסים בכלל. אני מדברת על אמון בין הורים לילדים... או יותר נכון להגדיר בין הורים למתבגרים.
בתור מתבגרת מי כמוני יודעת שכמה שההורים לא ינסו מעטים הם ההורים שמכירים את הילדים שלהם באמת. ואני מודה גם אני לא ששה לשתף את ההורים שלי בנסיונות וחוויות ההתבגרות שלי. בעיקר כי רובן לא היו מוצאות חן בעיניהם.. (וחלקם גם לא בעיני החוק), אז אני מספרת מה שהם רוצים לשמוע במסגרת האמת ובעיקר שותקת...
מה שהעלה לי את כל הנושא הזה עכשיו היא כתבה בטלויזיה על נוער ששותה/מעשן ומדרדר לזנות (עוד אחת מיני רבות שפוקדות את מסכי הטלויזיה שלנו לאחרונה).. בכתבה היה מסופר על הורים ששכרו חוקרים פרטיים כדי לעקוב אחרי הילדים שלהם. עוקבים אחרי התנועות שלהם במחשב, אחרי ההודעות שהם שולחים בפלאפון והשיחות שהם מבצעים.
ואני שואלת את עצמי איפה עובר הגבול? נכון, ההורים בהחלט עומדים דיי חסרי אונים מול הנער או הנערה המתבגרים שלהם ואין להם מה לעשות.
והסתכלתי על ההורים האלה, שגילו שהילד שלהם מעשן סמים קבוע והילדה מוכרת את עצמה תמורת כסף לאלכוהול. ואני חושבת "וואלה הפעם זה היה מוצדק" אבל מה שונה? מה שונה ממני? ההורים שלי יודעים עליי כל כך מעט והרי אני יודעת שאם אני אפילו אחשוד לחדירה לפרטיות הקטנה שבקטנות אני אפגע עד עמקי נשמתי ולא אוותר על סצנות כעס וריגשי כדי לגרום להם להרגיש רע, כי אין מה לעשות המחשב שלי והפלאפון שלי והשיחות עם החברים שלי, הם היומן שלי, אז נכון אני לא יכולה לרשום בתחילת כל אחד מהם אזהרה לנכנסים ללא רשות שתיפול קללה על ראשיכם ועיניכם ייצלו באש הגיהנום או משו בסגנון יומני היקר שאני לא בקיעה בהם במיוחד. מה אני שונה מהילדים האלה? אז הסודות שלי לא כאלה גדולים ומפחידים. אבל זאת הפרטיות שלי.
מה שהפריע לי באמת זה שאבא שלי, אולי בגלל היותו אבא, תמך בצעד שלהם מאוד על פי דבריו "צריך לשמור על הילד שלך בכל מחיר, גם במחיר החדירה לפרטיות" מצד אחד אני בטוחה שאבא שלי ייגן עליי בכל מצב, מצד שני...עד לאן הוא לוקח את זה? נקודה נוספת שהוא העלה למחשבה היא שבעיניו צריכים לשים איזה סוג של צנזורה באינטרנט ובטלוויזיה, אז כן, יש צנזורה בטלויזיה.. אבל בואו נגיד שהמין וסקס נוטפים כמעט מכל מקום אליו אנחנו מביטים במסך. והאינטרנט? ממלכתינו הפרטית.. כל מה שנרצה.. מאיך מגלגלים ג'וינט ועד לשיעורי בית מוכנים, הכל לרשותינו ואנחנו אדונים לעצמנו ויודעים כבר הכל. אני חצויה מאוד, אני כן מסוגלת להרגיש את הכאב של ההורים ההם, שלא יודעים כלום על הבן שלהם ואז מגלים שהוא הולך לזונות בתל ברוך.. ומה יותר מוחק ת'מוח של הבן הצעיר שלך מלשכור את שרותיה של זונה שתתפשט ותרקוד עירומה לעיניו.. מה יותר מוריד את ערך הנשים בעיניו? משם הדרך לאונס בהחלט לא בלתי תתואר. ומהצד השני.. מה נראה להורה הזה שהוא נוקט אמצעים כאלה, כי אלו ההורים שכן גילו דברים נוראיים על הילדים האלה.. ומה עם כל שאר ההורים? שגילו שהילד שלהם "רק" שותה אלכוהול בשישי או "רק" מעשן סיגריות מה איתם? בעיניי? הם איבדו כל אמון שהיה לבן שלהם בהם, ואם עד עכשיו הם חשבו שהם לא קיבלו מידע נראה איך הבן שלהם יגיב עכשיו, כשהוא יסתגר בעצמו והמרד הקטן שלו יחמיר, אז כן, בעיניי לעשן זה מרד, בעיניי לשתות זה מרד, אני לא מבקשת מהמשפחה ומהחברה שלי לעודד דברים שכאלה, אבל אם דברים כמו אלכוהול סיגריות לא נחשבו לכאלה "ביג דיל" זה לא היה מעניין אנשים יותר מדיי, לפחות לא בכזאת השפעה, אנשים עושים את זה מתוך מרד.. לאן זה מתגלגל אחר כך? זה כבר תלוי בהם...
שוב.. פוסט לא עיקבי בעליל אני אפעם לא מצליחה לדבוק בעמדה אחת בנושאים שכאלה...אני מקווה שהיו כאלה שכן הבינו ;)
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
