כמו כל בוקר, אני קמה בחוסר חשק, מתארגנת אורזת לי שקית אוכל, נותנת נשיקה והולכת לאוטו.
שמה את התיק והשקית מאחורה, מתיישבת מול ההגה, מתניעה את הרכב, שמה את התחנה המתאימה והופ! איפה הכבל להטעין את הפלאפון?!
קיצור בקטע הזוי, כנראה שפרצו לי לאוטו וגנבו את הכבל טעינה שהיה תקוע לי בUSB וכבל AUX שהיה בתא כפפות. שום דבר אחר לא נעלם ואין לי מוזג מתי זה קרה (או בלילה או אתמול בעבודה ולא שמתי לב שהכבל נעלם). ואני בטוחה שזה היה שם ולא אני ולא בעלי לא הוצאנו אותו משם.
כל הנסיעה אכלתי סרטים מפחידים. מישהו ישב באוטו שלי. מישהו ישב אולי במושב שלי ונגע איפה שאני נוגעת עכשיו וחיטט לי בתא כפפות ואולי התעסק בדברים אחרים. זה ממש מפחיד!
אני תמיד מקפידה לנעול את האוטו בגלל שאני יודעת שהשלט שלי לפעמים עושה בעיות אז כל פעם שאני נועלת אני מוודאה ששמעתי את הנעילה וראיתי שהדלתות ננעלו. לפעמים אני אפילו לוחצת על הנעילה עוד כמה פעמים (רק הנעילה, אין מצב שלחצתי בטעות על פתיחה).
קיצור מפחיד!
חוץ מזה לא קורה יותר מדי בחיים כרגע. עובדים כל הזמן וכשלא עובדים אז עושים קניות בסופר או עושים כלים או מנקים את הבית או מקפלים כביסה או רואים סדרות.
סופש היינו בעכו. היה חם ונחמד ונגמר מהר מדי.
בשישי אולי ניסע קצת להורים שלי ולראות את גלאל שלא ראיתי אותה כבר יותר מדי זמן.
נ.ב. המזגן בחדר שינה התקלקל ועכשיו אנחנו ישנים בחדר אורחים. תמיד נחמד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
