מזל טוב. באמת מכל הלב!
עכשיו הם בפראג להסדרת עניינים בירוקרטיים כאלה ואחרים והטכס בארץ יתקיים שבוע הבא. אבל אני לא פה כדי להעביר ביקורת על ההליך הכאוב של זוגות שרוצים להתחתן בארץ לא דרך הרבנות ולא יכולים.
אני פה להתלונן.
כשאני התחתנתי ביקשנו מההורים להכין רשימות כמה שיותר מצומצמות. רצינו שיקיפו אותנו החברים הכי קרובים, המשפחה הכי אוהבת והקרובים הכי מחבקים. לא רצינו שיוזמנו אנשים שלא באמת רוצים להיות מוזמנים גם בשביל שלא יבואו סתם וירגישו שבזבזו ערב וגם כדי שלא ירגישו לא נעים לא להגיע. אומנם הרשימה לא הייתה מצומצמת כפי שקיווינו, היו די הרבה אנשים, אבל בגלל שבאמת הרוב המוחלט היו אנשים מאוד קרובים אלינו או אל ההורים שלנו נוצר מצב שרוב אישורי ההגעה היו מובנים מאליהם.
למשל לאמא שלי יש שלוש חברות שהן חברות כבר שנים. חוגגים ביחד ימי הולדת, חגים או סתם נפגשים בערב לשיחה. אני מכירה אותן, וכל אחת מהן בדרכה גידלה אותי. היה צורך לשאול אם הן יגיעו לחתונה? אלא אם כן חס וחלילה מחלה או טיסה שתוכננה לחול, לא היה צל של ספק שהן יהיו שם בשביל ההורים שלי ובשבילי.
כמובן שהיו אנשים למשל מהעבודה או משפחה קצת רחוקה שקיבצנו את כל המספרים שלהם וביקשתי מכמה חברות שיעזרו לי לעשות אישורי הגעה. זה הסתכם בבערך בין 8 ל15 שיחות כל אחת. וגם עם זה הרגשתי לא נעים אבל הייתי חייבת את העזרה שלהן.
אז למה אני חופרת?
כי אני נבחרתי לעזור לחברה שלי לעשות אישורי הגעה. הכי בכייף ובאהבה. היא מאוד לחוצה עכשיו עם כל הסידורים, ועכשיו היא בחול מה שעוד יותר מקשה על הכול ואני הכי רוצה לעזור לה ולהפוך לה את החוויה למהנה.
ואז קיבלתי את הרשימה. לא פחות ולא יותר מ70 מספרים של חברים של ההורים שלה.
ונכון, היום שיחת טלפון לא משולמת פר דקה, אבל עם כל הכבוד גם הזמן שלי שווה כסף. חוץ מזה מישהו שכח לעדכן את חלק מהאורחים שיש חתונה כי חלקם בכלל טענו שלא קיבלו הזמנה :/
קיצור אני סתם רציתי להוציא עצבים. אני מרגישה שהיא ביקשה ממני קצת יותר מדי. ואולי אני יוצאת סתומה ומאבדת את הזכות שלי להתלונן אבל החלטתי לא להגיד לה כלום כדי לא להוסיף לה לחץ על הראש ולחפש עכשיו אנשים אחרים שיעשו את זה.
ולמען הסר ספק, אני לא מעבירה חס וחלילה ביקורת על טיב האנשים שהם הזמינו.
ואולי בכלל זה לא נכון להשוות כל חתונה אחרת לחתונה שלנו. סתם בגלל שכל זוג זה שונה ויש לו דרישות ורצונות משלו. אולי היא ביקשה לעשות אישורי הגעה גם לסבתא שלה. אם כך אני צריכה להעלב מזה שאותנו היא הכניסה אוטומטית כבאים ולא התקשרה אלינו לשאול אם אנחנו מאשרים את ההגעה ואם כן, כמה אנשים.
נ.ב. לא יודעת אם זה נאמר בצחוק או לא, אבל כשהיא התקשרה אלי להעביר לי את הרשימה ולהשאיר הוראות אמרתי לה שאני אעשה שיחות אתמול ומחר (היום יש לי תוכניות בערב ולא יהיה לי זמן לזה), אז היא אומרת, בטח עד שישי זה בסדר אבל את יכולה להתקשר גם בזמן עבודה, מי עובד בתאכלס. אז זה גם קצת עיצבן אותי כי חוץ מלכתוב פוסטים עצבניים בזמן שאני לועסת מהכריך שלי, אני כן עובדת בעבודה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
