קודם כל אי אפשר להיתעלם מן העובדה שקמתי היום בבוקר (אומנם קצת מוקדם) ולא התחלתי להיתארגן לבית הספר. אז לכל מי שעכשיו כמוני ער ומאושר (אלה שישנים לא נחשבים...) שיהיה לכם חופש נפלא, תנקו את הראש, תלמדו למה שצריך ות-ה-נ-ו !
פוסט ארוך לפניך... אל תתעצל זה באמת לא מאוד משעמם...
בחיים לא תאמינו לאיזה בלאגן הכניס אותי רמי (המנחה בפרויקט). ביום רביעי הזה יש לי את הבגרות של הפרויקט (סוף כל סוף אחרי שנה וחצי של... זה הולך להסתיים!) והבוחן במקום כל תיק העבודות לוקח לקריאה ראשונית רק את התקציר... שלחתי לרמי (שיעורים שולחים באימייל... מגניב לא? לא!) את שניהם לפני יותר משבועיים והוא היה אמור לבדוק ולהחזיר... טוב במשך שהוא השבועיים הוא לא בדק ולא נתן למנחה השנייה דורותי לבדוק את זה... וביום רביעי האחרון הוא אומר שהוא צריך את התיקון ליום חמישי בשמונה בבוקר כדי לשלוח ובוחן. אז הוא ישב איתנו בדיוק 5 דקות ובדק את זה... לקח לו 5 דקות מסכנות וזה בגלל שהוא שוחח איתנו באמצע!!! הוא לא מצא את השלושל דקות האלה מתישהו בשבועיים האחרונים?!
בגללו הייתי צריכה לשבת עד 2 בלילה ולתקן את התקציר... תיקנתי ואמרתי לעצי שאני אקום בשבע בבוקר כדי לשלוח לו את זה... זה בכלל לא סוף הבעיות... בלילה לא יכולתי לישון כי חלמתי כל מיני חלומות בסגנון של 'לא הספקתי', 'לא הצלחתי' וכד' כולם מכירים את זה... אז אחרי 5 בבוקר כבר לא יכולתי לישון יותר... ישנתי בקושי שלוש שעות בלילה, תבינו אני מפונקת וחייבת את השש-שבע שעות שלי. קמתי מהמיטה קצת לפני 7.
האינטרנט והוורד נמצאים אצלי בשני מחשבים נפרדים (אל תשאלו)אז הייתי צריכה להעביר את הקובץ ממחשב אחד לשני. לא כל כך פשוט... הקובץ הסתבר הרבה יותר מדיסקט אחד בגלל תמונות. במחשב אין את זיפ אז לקח לי זמן לחשוב שאני יכולה להישתמש באמפי שלי כמו דיסק און קי... על האמפי הייתה איזה סוג של הגנה ולקח לי עוד כמה דקות להסיר אותה... העוד כמה דקות האלה הצטברו כך שלמחשב עם האינטרנט ניגשתי רק בשבע ועשרים... טוב בסדר... החלטתי לשלוח את הקובץ משני כתובות שונות ליתר הביטחון... ואז התחיל להיתנתק האינטרנט... הוא התנתק פעמיים והדרך היחידה להחזיר אותו היא להתחל את המחשב... זה לא היה כייף בכל אופן עד שזה נטען ועד שזה שלח והכל השעה הייתה תשע בבוקר, ז"א אחרתי את המועד... הסיוט התגשם... והעצבים שלי לא היו במיטבם... כעסתי על רמי מ-א-ו-ד-!
מי ששואל למה לא הלכתי לבי"ס (וכן הלכתי) אז זה ככה: הלימודים שלי ביום חמישי מתחילים בתשע. בשבע החלטתי שעד שבע וחצי אני שולחת את הקובץ אח"כ אלך להיתקלח ואספיק בזמן לבי"ס. בבי"ס באותו יום היה אמור להיות רק צרפתית שעתיים ואז נוסעים להצגה, לא רציתי אבל לירון שיכנע אותי ליסוע... בתשע חשבתי שאני לא אלך כי אין לי עצבים להכל עכשיו אבל אז נזכרתי בלירון שתתקע לבד אם אני לא אבוא. אז לקחתי ת'עצמי בידיים התקלחתי (מה ששיפר את ההרגשה הכללית) והגעתי בול בעשר לכיתה... היום הנורא שלי המשיך להיצטבר - לירון לא הגיעה! אני כל-כך כעסתי באותו רגע על זה שקמתי בבוקר מהמיטה בכלל... ישבתי בשיעור אחד של צרפתית כמו מטומטמת, ולא הבאתי ת'חוברת דקדוק דווקא ביום שעשינו אותו... קיצר לא היה כייף. להצגה לא נסעתי ועוד איזו מנהלת מטומטמת צעקה עליי קצת... חזרתי הבייתה ציפצפתי (אני מדברת יפה יותר ממה שדיברתי יום חמישי) על הכל והלכתי לישון עד 3... בערב יצאתי קצת עם אמא וקניתי דברים לדגם שלי בצרפתית...
(וואו הפוסט הזה הרבה יותר אקוך משתיכננתי...)
אין סוף לתלונות שלי אבל צריך לקצר אז עוד אחת קטנטנה... אתמול הרגשתי על הפנים כאב לי הראש, הגב והבטן יותר מחצי יום... הייתי על כדורים וזה בקושי עזר אפילו הקאתי פעמיים... ישבתי כל היות עם הפיג'מה על הספה וראיתי טריליון סרטים וקראתי קצת גם ספר... (משוואת דנטה זוכרים? יש התפתחויות מעניינות) הלכתי לישון בחצות והתעוררתי בשבע וחצי...
אהה... כל היום אני מתלוננת היום אני צריכה לסיים את התיק פרויקט למחר... בעע... מחר יש מפגש... ואז יום רביעי בגרות :) יופי שזה הולך להיגמר....
פוסט יותר מדי ארוך מקווה שלא תתחילו להתלונן (מי שבכלל יגיע לשורה הזאת)... אני עוד אמשיך מתישהו פעם אחרת...
ואם כבר הגעתם עד לפה... תגיבו!
לכולם חופשה נעימה ובטוחה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
