לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I'm one of these bad things that happen to good people


Jump Laugh Go Crazy


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2007    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

5/2007

מה יותר טוב ממיץ תפוזים על הבוקר?


מה באמת יותר טוב ממיץ תפוזים על הבוקר?! מיץ תפוזים קר על הבוקר!?

טוב זה מה שיכולתי לקבל אם מתוך צמאון לא הייתי משאירה אתמול בערב את הקופסא מעל המיטה שלי!...

אתמול שברתי שיא מטריף של ספר בשעתיים! אחותי קוראת סידרת ספרים של יומן אישי של איזושהי בחורה.... אני מוכרחה לציין שזה לא ממש היה מעניין אבל כל הציניות בהחלט לא נתנה לי רגע להפסיק... אחרי שסיימתי את הספר שלה עברתי לשלי...

אם לא כתבתי אז סיימתי את המנכ"ל ספר די טוב למרות שהוא צפוי (נראה לי כבר אמרתי את זה). אחריו קראתי את חיידק המוות של רופא שהחליט לכתוב ספרים. הספר די מעניין למרות שבחלקים מסוימים הוא הופך לבלתי נסבל בו קטעים שנמרחים ונמרחים... כמובן שספר קלאסי זה גם הוא די היה צפוי וזה שהגיבור הראשי שיחק את עצמו מטומטם ולא הבין על מה מדובר בהתחלה שיעשע ואז התחיל להרגיז.

אני חושבת שבשלב מסוים התחלתי לצעוק על הספר "תזהר הרוצח זה הוא" (אופס מקווה שלא הרסתי...).

בשביל התרגול של האנגלית או בשביל לכתוב אח"כ ברזומה או אולי בשביל אמא שלי התחלתי לקרוא ספר באנגלית (לא הספר הראשון שלי). קוראים לו אם יבוא המחר או משו בסגנון ( if tomorrow comes ) של סידני שלדון.

זה התחיל כשאמא שלי התחילה לנדנד לי שזה ספר מעולה (אני אף פעם לא לוקחת משהו שאמא שלי אוהבת!!! ועכשיו אני עוד יותר אשמור על החוק) ואז אבא שלי הוריד את הסרט ואמא שלי התלהבה ממנו ברמות (4 פרקים... גאד... אולי אם זה היה בפרק אחד...) אז יום אחד אני וחברתי שחולקת איתי תאווה לספרים (נכון שזה נשמע... תשלימו בעצמכם!!) הלכנו לספרייה והחלטנו שניקח ספרים של הסופר בהמלצתה החמה של אימי.

אני לקחתי את ספר שהיא אמרה וחברה שלי לקחה ספר אחר שלו...

לקח לי זמן להתחיל לקרוא את הספר וחברה שלי כבר סיימה (או שהפסיקה באמצע...) ואמרה שהספר גרוע! היא אמרה שרוב הספר זה פורנוגרפיה (עד כמה שאפשר לתאר במילים) אני בלעתי רוק והתחלתי לקורא את סידני שלי... אני הגעתי למסקנה שסעולם הדמיון שלה אמא שלי סדיסטית... טוב אולי גם קצת בעולם שלנו - המציאותי(?!) אני עדיין לא סיימתי לקרוא את הספר אבל הרושם ההתחלתי שלי לא מי יודע מה ואני הולכת להגיד את זה לאמא!!

ופעם הבאה שלא תעיז אפילו להתחיל לחשוב על להגיד לי כמה שהספר/סרט או כל דבר אחר שהיא אוהבת הוא טוב...

 

וחוץ מזה היום יש לי בגרות בהבעה - החיבור האחרון בחיי!! והוא רק בצהריים אז יש לי זמן עד אז להתרווח ולהתפנק על בוקר לבד בבית!!

מאחלת לכם הרבה ספרים טובים בחיים ובית לעצמכם כמה שיותר (זה כייף!)

נכתב על ידי , 14/5/2007 08:12  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שי ב-20/5/2007 17:08




כינוי: 

בת: 35

ICQ: 261894638 




10,698
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 20 פלוס , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMe & Me again אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Me & Me again ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)