טוב אחרי פוסט השתחוות הישתחוותי במיוחד...
אז מה חדש? חצי מהשכבה שלי סיימה בי"ס! כן טוב והחצי השני לומד לבגרויות הנותרות. גמני הייתי אמורה לסיים יחד עם הרוב אחרי הבגרות באזרחות... אבל לפני חתי שנה החליטו לדחות את הבגרות בפיסיקה כמעט 50 שנה קדימה מה שבעצם מונע ממני להנות עוד בערך חודש שלם... יש לי שבוע הבא מתכונת ואני עדיין לא התחלתי ללמוד... המורה שלי נראה לי החליט לעשות עליי איגנור (כמו גם המורה הקודם) ולא בא פעם אחרונה : /
היום יש לי מסיבת סיום שכבתית מה שמביא אותי לדבר על מסיבת הסיום הכיתתית שהייתה יום חמישי האחרון... כל המסיבות האלה גורמות לי לחשוב על עזיבתי (של בי"ס כמובן) טוב אני לא אתגעג למבחנים ולמורים (חוץ משניים שלושה) אבל אני אתגעג לאנשים... הסיכוי שאני אראה אותם בעתיד (לא בטלויזיה) הוא קטן מאוד וזה קצת עצוב...
המסיבה הכיתתית -
ובכן אחרי ששגית המחנכת שלי טירטרה אותי במשך שבועיים שלמים, המסיבה הייתה לא רעה בכלל, ואולי הפעם אחרי הבטחות מרובות מדי אני אכניס תמונות... ני מוכרחה לציין שהתמונות שלי יצאו יותר זוועתיות מבדרך כלל! אבל יש תמונה אחת חמודה שאם עושים לה הבהרה וסוגרים ת'עניים, מחכים שלוש שנים ואז מורחים חמאת בוטנים על הלשון היא נראית טוב...
אני הייתי המנחה של הערב והיה דווקא נחמד חוץ מהקטע שאני שכחתי את המילים שלי... עכשיו זה לא אשמתי זו אשמת המילים! אני זכאתי אותם יפה מאוד 20 דקות לפני שיצאנו מהבית... המילים החוצפניות האלה הבריזו לי באותו ערב, כנראה יצאו לשתות משו, וחזרו רק בלילה אחרי הערב... כמובן שאני כעסתי וכעונש שיננתי אותם בלי סוף... אבל זה לא ממש עזר.
המסיבה השכבתית -
המסיבה תיערך בבריכה, שדרך אגב לא נכנסנו אליה אפילו פעם אחת... אני הבאתי בגד ים אבל לא היה לי זמן להחליף והבנים בכלל נכנסו עירומים (אחד מהם לפחות) אז לא היה לי סיכוי נגדם... התחלנו את החזרות חסית מאוחר ובגלל זה בשבועיים האחרונים הלחץ היה עצום. השנה אני החלטתי רק לרקוד וטוב שכך שאם הייתי בוחרת גם לשחק אני הייתי חיה בבית הספר (ואז בבריכה).
אתמול היו לנו 'ראנים' עם תאורה ואם סאונד (בנפרד כמובן), היו הצבות והייתה גנרלית אחת... הקיצר הייתי בבית בשלוש לפנות בוקר... שזה לא כזה נורא. העניין הוא שזה כמו בריצה... כעבור כמה זמן אתה מרגיש כוחות מחודשים. בשעה 11 (אחרי שלא ישנתי ליה קודם כמעט) אני התחלתי להרגיש שאם אני לשניה לא אשים תראש על הכרית יקרה דבר נורא... אחרי 12 בלילה בערך בזמן ה'ראן' של התאורה זה הגיע... מין כוחות מחודשים כאלה שפשוט התחלתי לרדת מהפסים...
הנקמנים (אלה ששמים את הנקים - המיקרופונים על הלחי של השחקנים...) היו ש מסטולים לגמרי וכך גם כמה בנות שנימרכו עליהם בלי סוף. אני בנאדם דורש חברה וכל עוד לא היו כמה טיפשות בסביבה היו לנו שיחות מעניינות (אני לא (!!!) נמרכתי עליהם) אם הייתם מסתכלים מהצד הייתם רואים הבדל!) בכל מקרה היום בשבע וחצי מסיבת הסיום שלנו.
וחוץ מהנשף זאת ההזדמנות האחרונה שלי עם כל האנשים האלה. אז אני אצלם! ואני אכניס תמונות לשם שינוי... למרות שאחותי הרסה את המחשב!
טוב חפרתי... שיהיה לכם אחלה המשך שבוע!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
