זו ההרגשה כשאתה נותן לכל העולם את מספר הבלוג שלך, אתה חושב פעמיים לפני שאתה כותב דברים... כדי שלא להעליב אף אחד בטעות... הבלוג האישי שלך הופך לערימה של משפטים שנבחרו בקפידה...
טוב אצלי הסיפור האחר, אני לא מפחדת להעליב את אור... (תכירו החבר בחדש שלנו)... אאממ...
טוב לא משנה, הוא עשה לי חשק לעידכון... ת'אמת שרציתי לעדכן כשיהיו לי את התמונות של מסיבת הסיום כי הבטחתי לחזור בפעם הבאה עם תמונות... אבל זה תהליך מייגע שממש אין לי כוח לעשות. (להדליק את המחשב השני... לחבר את המדפסת, להכניס את כרטיס הזיכרון, להדליק את התמונות, להעתיק אותם לאיזשהו דיסק און קי (אני עוד צריכה לעשות אן דן דינו~) להביא את התמונות למחשב הזה, להקטין אותם, להכניס אותם לבלוג... לא לשכוח להיכנס בכלל לבלוג...) רק כתיבת כל התהליך מעייפת אותי... אולי בהמשך היום?
טוב, אתם בטח שואלים מה הקשר לימי הולדת כשאת שלי חגגתי כבר מזמן (נכון אשתם יודעים גם מתי?!) טוב אז יופי ששאלת כי לשי יש מחר יומולדת (יש הצעות למתנות?) ואתמול כמה בנות אירגנו יציאה למסעדה לבנונית - והוא עיראקי בכלל. אז אל תשאלו מה הקשר! אני יצאתי עם ההורים לראשון ומשם אופק חבר של שי אסף אותי ואת אור (שגם גר בראשון) דפקנו איחור אופנתי של שעה, וחיסלנו את האוכל של אופק ואת הפיתות... אחרי זה אור שואל למה אני שמנה! (לא מקבל מסאז' - שוחד?!) בכל אופן סביבות 10 ככה נחלקנו לשניים, הבנות (שאירגנו את הערב) והבנים (שי אופק ואור ואני... (אהמ.. אהמ...)) ונסענו לדרכינו... החלטנו ליסוע למזכרת בתיה (חור המגורים של שי) שם התנחלנו באיזה גן שעשועים שבמהלך ההתנחלות איכשהו הגענו למצב שאני שי ואור עושים סנדביץ' עקום על מגלשה ואופק תוקע לי אצבעות בפרצוף שלי בתור בידור...
אחר כך עברו לגן אחר בו יש מעגל של נדנדות, ככה שכולנו יכולנו להתנדנד... שלוש מהם היו תפוסות ע"י ילדים בכיתה ח' (סליחה עולים לט') יצא לאחד מאיתנו לא היה מקום לשבת אז אופק עמד... הרגשתי כמו בקבוצת תמיכה ואחרי סבב בו כל אחד הציג את עצמו והבעיה שלו... הח'ניקיםפ (סליחה הט'ניקים) ברחו... היה משעשע... הידרדרנו למשחק אסוציאציות במהלכו אופק תמיד חשב על גמלים ואור על סקס... תבינו תורו של אור היה אחרי אופק...
בכל אופן הערב נגמר בזה שאנחנו בממ"ד של שי ישנים אחד על השני ושי משמיע מוזיקה מוזרה... אה כן ואני מזפזפת בין ערוצים סגורים וקוראת את התוכניות...
חזרתי הבייתה וגיליתי שמנורת הקריאה/שולחן שלי נשרפה... אז הייתי צריכה לקרוא עם פנס... (לא הרגשתי כמו הארי פוטר אם מישו תוהה בעניין...) ואיכשהו יצא שאמרתי לעצמי טוב אני עוצמת שניה את העיניים (הייתי צריכה לכבות את האור בחדר ליד (למה פשוט לא הלתכתי לקורא בחדר השני?)) ובאמת התעוררתי אחרי כמה זמן כדי לכבות את האור אבל הוא היה מכובה אז מה שנשאר לעשות זה להתהפך עם הראש על הכרית ולהמשיך לישון...
טוב אין הרבה פואנטה לעידכון... סתם היה לי חשק... אני צריכה ללכת לגלאל... אבל חם מאוד אז נראה לי אני אכנס לאמבטיה ואז בריצה לגלאל... ככה אני אתייבש עד שאני אגיע אליה...
טוב אור אני מקווה שנהנת... ולשאר אני אכניס תמונות מבטיחה!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
