קצת על הנושא החם
לא יכולתי לדמיין לעצמי בוקר יותר כייף מלשבת על שוקולד ולקרוא על מחזור, הנושא החם החדש שנוי במחלוקת. מצד אחד יפה שמדברים על זה, זה טבעי וזה כבר לא צריך להישמר בסוד בעולם המודרני. מצד שני מי באמת רוצה לשמוע על דם וסיפורים של "קיבלתי בפעם הראשונה כש..."
אם חושבים על זה סוף סוף יצא לי לקרוא בלוגים של אנשים שהם קצת יותר מפוסטמות בנות 12 (באמת ששום דבר אישי) כי תאכלס האתר הזה הפך כבר לבית תמחוי של בנות בגיל הזה שעדיין לא מצאו לעצמן מקום. נדיר למצוא פוסטים עם קצת יותר אייקיו משל צינצנת אז הנה הנושא החם העלה מהמחבוא את בלוגריסטיים הקצת יותר מבוגרים...
מצחיק גם שבנות שמנסות להחביא את הגיל שלהן, מתחילות לחשב כבר כמה שנים יש להן מחזור, מה שמביא בעקיפין לרמז דק מאוד לגילן האמיתי...
סיפורי האישי (מוזמנים לדלג לפיסקה הבאה)
הסיפור שלי מתחיל אי שם בסוף כיתה ז' עם כתם לא מוגדר. באותה תקופה הייתי בטוחה שאני אפעם לא אקבל... הייתי כבר בת 13 וזה נראה לי כל כך מאוחר כבר. הייתי שמה מגני תחתון כדי להרגיש את זה ואם חס וחלילה יתחיל משהו אני יודעת שזה לא יברח לשום מקום.
הכתם הלא מוגדר היה אז לא יותר מכתם... הוא אפילו לא היה אדום.
כחודש אחרי התארגנתי ללכת לבריכה (כמובן!!) וכשניבנסתי לשירותים גיליתי כמה טיפות אדמדמות שהתיישבו להן על תחתוניי. אמא עם 'מזל טוב' הודיעה שהנה הגיע לו הרגע שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן... קיבלתי מ-ח-ז-ו-ר! המשך היום היתלווה בטלפונים מסבתות עם המון פקה פקה... את כבר לא ילדה... פקה פקה... מזל טוב... פקה פקה ואני הייתי מאושרת. הוצאתי סוף סוף את הסטוקים של התחבושות שאספתי מכל ההרצאות בכיתה ו' קראתי את כל החוברות על המחזור (בפעם האלוהים יודע איזו) וכל שעתיים הלכתי להתקלח ולהחליף תחבושת. לאבא אישית לא סיפרתי על זה... אני לא יודעת אם אמא סיפרה לו אבל הוא פשוט יודע... אני גאה באבא שלי וכמו 'לא ילדה קטנה' אני יכולה לבכות לו כל חודש על זה שכואבת לי הבטן.
המחזור הראשון שלי היה שלושה ימים (גן עדן) לא זוכרת אם כאב משהו אבל אם אני לא זוכרת זאת אומרת שהכל היה טוב... המחזורים שלי בשנים הראשונות היו די סדירים (פעם שלושים יום נראה לי). ואז בשלב מסוים זה התחיל להיות כל חודש באותו תאריך, כאשר כל כמה חודשים זה היה זז יומיים קדימה.. (נשמע מסובך) אבל תאכלס זה נוח... כי ככה יכולתי לראות באילו אירועים אהיה ממוחזרת ויכולתי לתכנן דברים.
תסמיני טרום וסת - (או איך שלא קוראים להם) אין לי הרבה, זה מתבטא בעיקר בשינויים תקוםי במצבי רוח ונטייה לריב עם כל דבר, אני יכולה להתעצבן על האור במקרר רק כי אני אמורה לקבל (יש לנו חשבונים פתוחים אני והוא) בנוסף האופנה האחרונה זה כאבי חזה (ציצי, שדיים - איך שמתחשק לכם) אני כבר לא יכולה לישון עם הבטן ולא כל חזייה עושה את שלה, לרדת במדרגות (כן... כן...) הופכת למשימה בלתי אפשרית וכשרקדתי... (אני אפילו לא רוצה להיזכר בתקופה..)
אז הנה הגיע לו היום המיוחל, אני מתעוררת בשש בבוקר כי אני מרגישה... משהו! בדיקה מהירה מגלה את הטיפה הראשונה של נוזל צמיג כלשהו שקורא לעצמו מחזור. צריך לקום להחליף תחתונים ולשים תחבושת.
אצלי היום הראשון הוא בדרך כלל גהנום עלי אדמות... לישון אני כבר לא יכולה, ואני פשוט שוכבת בסתמיות בשקט מנסה לגלות מה כואב לי... כאב הבטן לא מאחר לבוא אבל איתו כבר מתמודדים עם אדויל (שבזמן האחרון משום מה הפסיק לעבוד) ואחריו החבר החדש שלו כאב הגב!
זה הדבר הכי איום שיכולתי לדמיין. אני מרגישה כאילו הגב שלי נשבר, שום פוזה או תנוחה או מצב לא מקלים על הכאב, אני הופכת לזומבי שמהלך ביבבות ברחבי הבית ומתפלל שיעברו כבר הכמה שעות של הכאב. (אני מאוד מקווה שהזכרים שקוראים פה יפתחו מעט ריגשי סימפטיה ורחמים). אני לא יודעת איך כאבי במחזור שלי בהשוואה ללידה אבל יש לי הרגשה שהם לא פחות כואבים (מדברת אחת שסובלת מכאבי מחזור).
זרימת הדם שלי, אני יכולה להגיד בגאווה סבירה. שלושה ימים ראשונים זה קצת הרבה (כולל לילות) וביום הרבעי והחמישי זה כמעט ולא שם. אני יכולה להתלונן כל כך הרבה עלך המחזור שלי... אבל אני יכולה להיות קצת אופטימית ולהגיד את התודה הבאה:
תודה שהמחזור נמשך רק 5 ימים,
תודה שלא כואב לי (רוב הפעמים) יותר מכמה שעות,
תודה שאני יודעת שכשאני אהיה בהריון אני לא אקבל
והכי תודה שעוד 40 שנה זה נגמר!
זהו אני חושבת זה עיקר עמדתי לגבי המחזור. טמפונים ניסיתי פעם אחת (מחוסר ברירה) וזה לא היה כל כך נורא רק משום מה אני לא מוצאת תירוץ להישתמש בהם עוד פעם =/
מה עוד... אני לא מבינה איך לעז' מפרסמי התחבושות למיניהם מעיזים להגיד שזה נוח, ושזה לא נוזל לצדדים ושבזמן הזה את יכולהלעשות מה שבא לך... בולשיט!!!
וואו חפרתי (מונהאהאהאה)
גם גברים מקבלים מחזור
אני יודעת שבנות תמיד מתלוננות שבנים לא מבינים אותן, טכנית הם לא אבל מחקר שקראתי לפני כמה זמן הראה שגם גברים מקבלים מחזור.
המחזור הנשי מתחיל בעצם מזה שמופרשים הורמונים מסוימים שהם אלה שמתחילים את כל התהליך של הביוץ ובלה בלה בלה... המחקר גילה שגם אצל הגברים פעם בחודש מורשים הורמונים מסוימים הגורמים שלינויים במצבי הרוח בדיוק כמו אצל הבנות...
אז קצת כבוד לבנים שאומנם לא פיזית אבל מנטלית חווים את אותה החוויה!
עדיין זה נותן רק לבנות לגיטימציה להיות בי'ציות. או כמו שאחד הבלוגריסטיים סידר את זה יותר יפה.
וואו זה היה אחד הפוסטים החסרי פואנטה שלי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
