אתמול ישבנו עם מורה אחת לפתוח תיקים לסטודנטים [כן יש דבר כזה תיק אישי]. היא הייתה אחראית על תוכן התיק ואני כתבתי על התיק עצמו את הפרטים האישיים.
באחד התיקים במקום 'אשדוד' כתבתי 'אדשוד' והתחלתי לצחוק על עצמי. סיפרתי לה שקורה לי מדי פעם שאני כותבת/אומרת משו אחד ובראש כשאני חושבת על משו אחר לגמרי אני מכניסה אותיות או מילים מהמחשבות ולפעמים כשאני כותבת אני יכולה לכתוב synonym או פשוט לכתוב מילה שנשמעת אותו דבר רק נכתבת אחרת או מילה שאם מחליפים אות אחת היא כבר מילה אחרת...
היא בישרה לי את החדשות המרות - זאת סוג של דיסלקציה. הדבר היחיד שעניינן אותי באותו רגע אם בתיכון יכולתי להוציא על זה הקלות... הבשורה הכי מרה הייתה, שיכולתי.
אתמול כל היום חשבתי על הגילוי החדש שלי. אני דיסלקטית חזרתי לעצמי בראש, ניסיתי כל הזמן להרגיש איכשהו שונה... לא כל כך הלך לי, חייתי בחוסר ידיעה זמן רב מדי.
הגעתי היום עם דודו למסקנה שאני לא דיסלקטית - אני פשוט מיוחדת =]
לחדשות נוספות: לפני שבוע גיליתי שיני בינה מבצבצות. אני מחכימה! [אם יש פועל כזה בכלל... אם לא אני עכשיו מספיק חכמה להמציא אחד כזה ]
נראה לי סוף סוף מצאתי לעצמי מורה לגיטרה... אתמול נכנסתי לבי"ס למוסיקה וביררתי והתאים לי יותר מאי - פעם המחיר. גאד שיעורי גיטרה יקרים יותר משיעורי פיזיקה.. הייתם מאמינים!?
מחשבות לא יפות מסתובבות בראשי, אני לא יודעת אם כדאי לי לרדוף אותן ולהוציאן להורג או להיצטרף אליהם ולקחת הכל לידיים... מתלבטת.
יומטוב =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
