אני חושבת שדודו החל מאתמול ישנא את המשפט הזה לכל החיים.
אתמול אחרי העבודה הצעתי לו ללכת לאכול וכדרך אגב שואלת אם בא לו ליסוע לת"א. הוא מהסס, מהסס אבל נגרר אחרי לתחנת האוטובוס ומשם לרכבת, ומשם ברחבי תל אביב...
האמת שאצלי זה לא היה כל כך ספונטני. תכננתי כבר לפני כמה ימים להיפגש עם גלית ועוד מישהו ופשוט לקחתי את דודו איתי שבסופו של דבר נהנה לא פחות.
יצאנו בעזריאלי תפסנו אוטובוס לאלנבי, זרמנו לנחלת בנימין, שוק הכרמל, דיזנגוף [שם פגשנו ידיד שלי], הלכנו כולם לאכול - אוכל [!!!] עשינו חולצות עם הדפסים מגניבים וחזרנו הבייתה.
טכנית זה היה בליינד-דייט שלי ושל גלית ונראה הלך טוב אם בסופו של דבר מצאנו את עצמינו בתא מדידה אחד מודדות בגדי ים... לא נראה לך?!
בכל מקרה היה מאוד כייף אתמול - גלית אני אוהבת אותך! פשוט אין עלייך! ד"ש לעדי =] [אויש עכשיו גמני התחלתי לתוב באותיות קטנות =/]
אה והיה משהו שהייתי צריכה לכתוב בפומבי על גלית... מה זה היה? ... אה!!!
~~~~~גלית העבריינית!!!~~~~~
זהו...
ובקצרה:
גלאלי חוזרת מחר סוף סוף אחרי שבועיים שלא ראיתי אותה!
לתום אין שום זכר. עקרונית אני חושבת שהוא צריך גם לצאת השבוע, אולי יתקשר...
אני כותבת עבודה בשביל אחותי - מרגישה כמו תלמידה שוב [מרגש אך לא מספק.]
אתמול בלילה גליקסמן התקשר אליי. מסתבר שגם דיברתי איתו - צריך לענות אותו ולהוציא ממנו פיסות מידע על השיחה בינינו.
לעצמי - לעשות:
- להשיג את כל המסמכים שאני צריכה.
- לברר איך לעז' אני מגיעה ב-45 דקות לאסה"ר.
- לאזור אומץ.
- לישון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
