אני לא מבינה איך זה תמיד קורה לי... אני באמת שלא ביקשתי את זה ולא ייחלתי לזה מעולם [לא שאני זוכרת ברגע זה]. אני יודעת רק שיש אדם אחד בעולם שהייתי מוכנה לשמוע מילים כאלה ממנו אבל אני יודעת שזה לעולם לא יקרה... רק אולי בחלומות שלי וגם שם הוא די אנטיפט.
בכל אופן, אתמול אני מקבלת צלצול טלפון מדאיג במיוחד מ... נקרא לו ג' [כי א' וב' כבר תפוסים]. הוא טוען שיש לו שיחה רצינית איתי וזה לא יכול להעשות בטלפון. כמובן שניסיתי לתחקר והוא בגבורה לא היה מוכן לנדב פרטים ולמרות זה בלא שהוא ידע הוא פלט משפט די מכריע שכל היום גרם לי להלך על קוצים.
זה כל כך לא בסדר שאנשים כמוהו באים אלייך, אחרי הרבה זמן שאתם מכירים, אחרי כל הדברים שעברתם כל השטויות שעשיתם... ואומר לך דבר כזה. מה אני אמורה לענות לא? איך אני אמורה להגיב? הוא יודע הכול ועכשיו גמני יודעת דברים שהייתי מעדיפה רק לתהות לגביהם. השתדלתי להתחמק מהדברים, מה שאני לא עושה בדרך כלל כי זה כזה עינוי לעבור את זה כל פעם מחדש... באמת שנמאס לי! מה אני צריכה לעשות? להינעל בבית ולא לראות אנשים רק כי יש חשש שיום יבוא והם יתחילו לדבר שטויות!?
זה מרתיח אותי בכלל איך הם מעיזים לעשות את זה... הוא אמר שיתפוצץ אם לא יגיד לי כלום במיוחד אחרי המסיבה שהייתה יום שישי... אז אתה יודע מה ג' היקר?! אולי עדיף היה שתתפוצץ! אתה יודע מה עובר עליי בגע זה ואתה בא עם החדשות האלה שלך ומנסה להתנהג כאילו זה כלום! אני לא מאמינה שאני ישבתי והקשבתי לך ועוד לדבר על מצבים היפוטתים?! אין לך בושה תגיד לי!? פשוט חוצםה מצידך...
ככה הם כולם מספרים לך סיפורים, את מקשיבה ומתחילה לבטוח בהם, ואז יום בהיר וצח [או במקרה שלנו ערב שזור כוכבים] הם באים ופותחים בפנייך דברים שעדיף שהיו נשארים סגורים. בכל מצב אחר אולי הייתי מאושרת שזה קורה [לא לגביו ספציפית], אבל הוא, אתמול... זה פשוט לא מסתדר לא אצלי ולא אצל אף אחד אחר. אני לא יודעת אם הוא מבין כמה שזה פוגע, כמה שזה נראה מתריס ומתגרה בך כל פעם מחדש...
אני מבינה שאני פשוט אצטרך לחיות עם זה, וכנראה שזאת לא הפעם האחרונה... עד שהחלמתי מהפעם הקודמת אתה בא ומחטט לי בפצע... תודה רבה!
כן, זה אכן היה עוד פוסט ששוחה בערפל... בדיוק כמו הזה שעטף את העיר שלנו הבוקר.
[האמת שזה היה קצת פחות גדול ונורא מכפי שעלול לעלות... אבל זה עדיין היה ממש לא פייר!]
ולעיניינים אחרים:
- סוף סוף יום חמישי. יום אחרון לעבודה השבוע:
*דודו מסיים היום את כל השירות שלו סופי, מה שאומר שהחל מיום ראשון אני לבד בחדר אוכל. נקווה שהרן לא יהיה שם.
*היום יומולדת לסבתא [מזל"טים!!!] אני מכינה לה כמתנת יומולדת שעון. כל החומרים כבר מוכנים אבל משום מה לא כל כך הולך לי. נקווה שאני אספיק לסיים אותו עד שנלך להגיד לה מזל טוב.
*היום חוגגים יומולדת לאמיר. לא יודעת אם אני הולכת במיוחד לאור התקרית של אתמול למרות שהתברר לי שיהיו שם אנשים שני אשמח לבוא בשבילם [מוהאהאהאהא..... כן, זה היה מקום לצחוק מרושע]
- הנסיעה לאילת שבוע הבא עדיין בתוקף. נקווה שהעיניינים יעברו כמו שתכננתי.
- אם הכול יהיה בסדר אולי אני אסע לבקר את תום בבסיס שלו יום שבת. מה שמזכיר לי שאני צריכה לדבר עם אמא שלו היום.
- יש דברים שאני צריכה לסיים ואני פשוט לא מצליחה למצוא את הכוח/זמן/רצון [את חלקם או כולם ביחד]
- מנצ'סטר ניצחו... זה נחמד שהם ניצחו אבל זה לא נחמד שצ'לסי הפסידו... הגיע להם לנצח, הם השתדלו כל כך!
- גלאל נראה לי חוזרת מחר! [נקווה שהיא לא סוגרת, אני ממש צריכה אותה ברגעים אלו]
-אני מתלבטת אם לספר לתום על מה שקרה... מה אתם אומרים?
שיהיה לך יומטוב וסופ"ש נהדר!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
