כשאני וגלאל מתכננות משהו אז זהו! זה חייב לקרות. לא משנה כמה שנים יעברו זה יקרה בסופו של דבר.
בכיתה י"א למדנו ביחד בכיתת המתמטיקה. היינו תלמידות מצטיינות [כן, הייתי פעם חננה] וקיבלנו כל מבחן 100 עגול. אחרי המבחן הראשון החלטנו לצאת ולחגוג אירוע חגיגי זה על וופל בלגי. אך מחוסר זמן רציני אצל שתינו [למדנו בכיתות שונות], לא יצא לנו. ואז הגיע מבחן שני שהוצאנו בו מאה, ושלישי ורביעי... עדיין לא ויתרנו על החלום המתוק שלנו ואחרי שנה וחצי [!] מיום התכנון שלנו יצאנו בצהלה אל הבריסלס.
לפני חודשיים בערך הגעתי למסקנה שאני רוצה חייבת לצאת לרקוד. לגלאל יש את המועדון הקבוע שלה שאני לא אוהבת כל כך בגלל הקהל... אבל באותה תקופה הייתי עד כדי נואשת שהייתי מוכנה להתפשר, אז קבענו. ברם כל שבוע צץ משהו אחר שמנע מאיתנו לצאת להשתולל. ובכן, לסיפור הזה יש סוף טוב קצת יותר מהר הפעם. שבוע שעבר שתינו היינו בבית, מזג האוויר היה מצויין והכוכבים עמדו במערך הנכון. יצאנו!
את הערב פתחנו בשוקו בנאפיס עם ידידנו מקס [שאיתו עשיתי תוכניות אחרות לגמרי!], זה אחרי שגלאל שעה שלמה ניסתה לסדר בפן את הפוני שלה 
. אניווי אחרי שהקפצנו את מקס למועדון אחר [הוא לא רצה ללכת איתנו, והיינו הולכות איתו אבל גלאל קצת אנדר אייג' - סורי בייבי], נסענו אל המועדון שלנו. להפתעתי לא היה עדיין הרבה אנשים ויצא לי אפילו לחנות קרוב לכניסה. אחרי המתנה קצרה של חצי שעה בה הפגנתי לגלאל את קישורי בצמות סיניות. הלכנו אל הכניסה שם נכנסנו די מהר [להפתעתי] ושילמנו מחיר מופקע מדי [לטעמי].
אותה מסיבה הייתה מסיבת אלכוהול חופשי, אני נוהגת אז לא יכולתי לשתות יותר מדי אבל גלאל השתוללה! [כן גלאל זה מה שעשית!] פתחנו בשוט יגר, עלינו על הרחבה והתחלנו להתפרע.
טוב למסיבה הזאת יש כמה פנים -
- המוזיקה - בהתחלה הייתה מוזיקה די טובה. מין פופ מוזר כזה בשילובי האוס עם טאצ' מיזרחי. אחר כך הייתה שרשרת טראנסים מזוויעים שפשוט אין מה לעשות בה [זמן מצויין לשבת לנוח]. אחר כך עשו המון שחורה שהייתה מצויינת.
- האווירה - מה אני יכולה להגיד על זה? היה שמח, היה אלכוהול בדם ועשן סיגריות באוויר. פרשו כרצונכם.
- האנשים - ערסים. ערסים. ערסים... ומי עוד? אה... ערסים! יחסית המקום לא היה מלא ועל כל מטר מרבע יחס ערסים ובנות היה 5:1. ז"א [לאלה מכם שלא עשו 4 יחידות כמוני], על כל בחורה אחת היו 5 ערסים דבוקים לגינס סקיני שלה. הסיטואציה שנוצרה היא אורגיית ערסים. יצא פשוט מצב שאני וגלאל רקדנו אחת עם השנייה ומסביב סגרו עלינו משו כמו 10 בחורים [כל אחד מכוער יותר מהשני] אז ניחא שאני רוקדת עם כמה אנשים, הם לא הפנימו שהם רוקדים בעצם אחד עם השני בזמן שאני התחפפתי להם? [שזה קרה בערך כל הזמן].
- החוויות - טוב אני לא אספר פה את כל סיפורי הערסים שקרו באותו ערב. יש רק כמה דברים מרכזיים שארצה לספר [על ספת הפסיכולוג אם אפשר בבקשה]. היה מישהו שהתחיל איתי, הוא הוביל אותי מהחמולה ודיבר איתי קצת ואז התחלנו לרקוד. בהחלה היה דווקא די נחמד כי צחקנו ועשינו תנועות מצחיקות .בשלב מסוים הוא התחיל להימרח עליי ולנסות לנשק אותי כל פעם דחפתי אותו מעליי והבהרתי לו שאני לא מעוניינת. היה שלב מסוים בו הוא סובב אותי ותפס אותי מאחורה, הוא החזיק אותי בכוח וזה הבהיל אותי טיפה, אח"כ הוא שיחרר וחייך אז חשבתי שהוא סתם מתבדח ואז הוא ניסה לנשק אותי שוב. הפעם זה הספיק לי וכשניסתי לשחרר את עצמי ממנו הוא תפס ממש חזק וניסה שוב לנשק אותי. לא הצלחתי להשתחרר ממנו ואז הוא בתור מחאה נשך אותי. פה קיבלתי התקף זעם והוא קיבל סטירה מצלצלת. למרות שבגלל כל המוזיקה לא שמעו את הצלצולים.
היה בחור נוסף שרקדתי איתו במוסיקה השחורה. הוא רקדן מדהים והיה לי ממש כייף איתו. רקדנו די הרבה עד שהוא היה צריך ללכת. בסוף הוא ביקש את מספר הטלפון שלי ואני אמרתי שיש לי חבר [משפט שלא יצא לי להגיד הרבה עד אותו יום שישי] אז הוא פשוט נישק לי את היד ונפרדנו.
~ גלאלי: כמה אני שמחה על מעללינו לעופר! הוא היה יותר ירוק מהחולצה שלך לפני חצי שנה על הגג של איתן~
הלוואי והייתי יכולה לפרט, אבל זה פוסט ממש מ-מש ארוך [אפילו לגלאל לקח לכתוב אותו חצי שנה כמעט]
- קשרים חדשים - בסוף המסיבה כמעט, ניגש אליי אחד שעובד בעמדת הדיג'יי ואמר שאני רוקדת ממש יפה ואז ביקש את הנייד שלי א-בל לא לקשרי בויפרינד אז נתתי. מאז הוא כבר הספיק לנג'ס לי קצת על שתי מסיבות שונות. אוי נו... בנוסף השגתי מספר של ידיד של גלאל שמסתבר שלא היה לה. גלאלי ככה את שומרת על קשר עם ידידים!?
חזתרי הבייתה בחמש וחצי בבוקר מסריחה מסיגריות, לא שומעת כלום באוזניים ועייפה כמובן. יצא לי לישון 3 שעות ואז קמתי ליום שבת ממש ארוך.
טוב לפחות אני עדיין איכשהו מחזיקה את עצמי במצב שפוי.
מוצ"ש ניפגשתי עם תום, ישבנו באיזה גן ולמרות שבהתחלה הנושאים היו אקראיים לגמרי יצא לנו לדבר על נושאים חשובים, כמו העתיד שלנו בתור זוג ועל היחסים בכלל. שנינו מודעים לעניין שיהיה לנו קשה לשמור על ה'ביחד' אחרי שאעבור לב"ש [אם נגיע עד אז בכלל =/ ]. לשנינו הייתה איזשהי הסכמה מראש שאנחנו לא בונים הרבה על הקשר, אנחנו פשוט אוהבים להיות ביחד כרגע וטוב לנו. דיברנו גם על האהבה בינינו. אני כאדם שקשה לו מאוד להצהיר למישהו על אהבתי [מסיבות שרק פסיכולוג יוכל לעלות אחרי חפירה מעמיקה בעברי האפלולי] הבנתי שיש לי איזשהי משיכה כלפיו. לא יודעת אם זו משיכה יותר רצינית מכל משיכה זמנית שהייתה לי עד עכשיו. הוא כמובן יודע ובטוח באהבתו אליי, הוא פירט מספר סיבות שבגללן אני כל כך מצאתי חן בעיניו ויותר מאוחר כשחזרתי בליבי על אותם הסעיפים הבנתי שהוא אוהב אותי בגלל האופי, בגלל מי שאני ולא בגלל התחת או העיניים. זה מאוד שימח אותי. כששאל אותי מדוע אני אוהבת אותו לא יכולתי לענות לו. אמרתי שככה אני מרגישה וזהו. אני באמת לא מעלה בדעתי למה אני מרגישה כל כך טוב איתו, הוא טוב לב, הוא מצחיק, הוא מעניין. יש לו גישה שונה משלי על העולם בכל נושא שהוא ואיכשהו אני עדיין לא חשבתי על להיפרד, אולי זאת אהבה?
התפנה לי החל מהשבוע יום רביעי, מה שבעצם נותן לי חצי שבוע של זמן חופשי ולא חצי שעה פה, שעתיים שם. היו לי תכוניות על הסופ"ש הזה כמו למשל לצאת לליל שיכרות עם מקס ולמצוא את עצמינו למחרת בבוקר עם שירי במיטה [שיר נוסטלגיה]. לאחותי יש יום חמישי מסיבת סיום [ט', לא סתם] ולמרות שהיא לא בוערת מלהזמין אותי אני בכל זאת אבוא, היא תמיד הייתה בטכסים שלי ואני אהיה אצלה למרות שהיא לא מצליחה לסבול אותי. חשבתי אתמול על זה והגעתי למסקנה שהיא כבר כמעט מספיק בוגרת כדי שאוכל לדבר איתה שזה מצויין.
שבוע הבא יש יום הצדעה למשרתים בעמותה שלי בשפיים. זה אמור להיות יום כייף וכאלה. בהתחלה לא רציתי ליסוע מסיבות די ברורות אבל אחרי שהבהירו לנו שכבר ירדו לנו מהמשכורת 25 שקלים על היום הזה [חע! הצדעה ב**** שלי] אני אשתדל מאוד לעלות את עצמי בשמונה בבוקר ביום חמישי הבא על הרכבת לנתניה. לפחות אוכל לקפוץ לבקר את סבתא שלי או אולי לראות את ניר בת"א... חוץ מזה אמרו שיהיה אוכל =] ואני מקווה שזה לא יהיה מתוקים כי אכלתי אתמול כמו חזירה להמשך חיי! [קניתי סטוק אוראו, אבל זה סוד!!!]
אם מישהו הגיע לשורה זו, כל הכבוד!
ואני אצ'פר אותו ב- יומצויין =]
ויהיה סופר מצויין לשמוע תגובות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
