לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I'm one of these bad things that happen to good people


Jump Laugh Go Crazy


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

7/2008

לא מסופקת


המצב אתמול בערב באמת השתפר קצת, חלקית אולי בגלל העובדה שההורים ירדו לי קצת מהגב ועלו על הזה של אחותי. עסקתי לי בענייני הפרטיים ואף אחד לא נטפל אליי, למרות שמצב הרוח רומם מעט לקראת שעות החשיכה.

אתמול היה השיעור הלפני האחרון השנה במחול. אני אומנם אמשיך עם הבנות עוד חודשיים בשנה הבאה, אבל הפעם זה ממש הסוף. זה לא כמו לפני שנתיים יכולתי לבוא לבקר, או להחליף את המורה מדי פעם. קצת מעציב כי החוג הזה היה חלק ניכר מחיי, 12 שנה בכל זאת. אם הייתי תלמידה או מורה, תמיד נהנתי... תמיד.

בזמנו טיילה הלצה של לפתוח שיעור בשישי בהנחייתי, זה יכול להיות נחמד אבל בינינו, מה הסיכוי שזה ילך?

 

מצב המגורים העתידיים שלי נתון בסימן שאלה - עדיין. בסוף מאי-תחילת יוני, אמרו שתשובות המעונות יתקבלו באמצע יולי. עכשיו זה כבר הפך לסוף יולי-תחילת אוגוסט. הלוואי והייתי בטוחה שיקבלו אותי או להפך, זה היה יכול להיות הרבה יותר פשוט. אבל יש להם כל כך הרבה קריטריונים שזה מעיק. מקום המגורים שלי לא קרוב, אבל גם לא יותר מדי רחוק וכך גם שאר הקריטריונים - מאוד הפכפכים.

אם לא אתקבל, אצטרך למצוא שם דירה להשכיר, אצטרך לחפש שותף/ה וזה כאב ראש. אני ממש מקווה שאקבל תשובה חיובית פרט לעניין שאני אקבל מגורים מסודרים קרוב לאוניברסיטה, זאת תהיה חתיכת חוויה, וכולנו יודעים כמה אני אוהבת חוויות =]

 

אני לא יודעת מה עובר עלי בתקופה האחרונה, סוג של בלבול, תסכול, עגמומיות, דיכאון... הכול ביחד וכל אחד לחוד. לא יודעת מה זה, לא יודעת למה זה קשור. בנוסף, יש התערבבות רגשות. רגשות ישנים צפים להם ושוב מפריעים לי לחשוב, מפריעים לתפקד, מפריעים.

אחרים מסתכלים עליי במבטים קנאים ומעריצים - אבל את האמת אין פה מה להעריץ. אין פה שום דבר שהיה שווה את זה. לא מוצאת מקום לעצמי. הכול כל כך מבלבל. חשבתי שכבר החלטתי סופית, חשבתי שכל הסיפור מאחורי ולמרות כל ההפתעות בדרך תמיד ידעתי מה אני אמורה לעשות, התארגנתי מחדש עם תוכנית חדשה והכול תקתק אבל כל התהיות האלה פשוט לא רוצות לתת לי מנוחה. אני תוהה אם היטמן זה פיתרון מוצלח.

 

זה פשוט הולך לרדוף אותי אה?!

אתם מתקשים למצוא מישהו שיבין אתכם. שווה לנסות מאשר לוותר בכלל. ממילא זה מצב רוח קצת קודר שלא שייך לשום דבר ויעבור מעצמו, בלי קשר לתוצאות

 בן/ת הזוג אינם יכולים למלא את כל הצרכים שלכם.

 

אני מרימה ידיים - יש מישהו שחושב שהוא יבין אותי? [ובאותה ההזדמנות גם ימלא את הצרכים שלי!?]

 



נכתב על ידי , 21/7/2008 12:53  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Me & Me again ב-21/7/2008 14:59




כינוי: 

בת: 35

ICQ: 261894638 




10,698
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 20 פלוס , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMe & Me again אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Me & Me again ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)