I'm one of these bad things that happen to good people Jump Laugh Go Crazy |
| 11/2006
שלום! לאחר תקופה בה ישבתי בשקט הגיע הזמן שאשמיע קול!! טוב בעצם המחשב שלי לא עבד אז לא יכולתי להמשיך לכתוב... בכל מקרה איימ בק אין ביזנס (חיחיחי). התקופה האחרונה הייתה די מוזרה בשבילי התרחשו דברים טובים וגם לא כל כך... אז קודם כל שי המון המון המון תודות על זה שבכוח הכרחת אותי להיכנס לקונדיטוריה הזאת.... שם מצאתי את אהבת חיי וארנק מלא בשטרות!! סתם סתם סך הכל מצאתי עבודה.. אז שי תודה רבה רבה כי בזכותך שוב אוכל... (דבר כזה לא אומרים בפרהסיה). אז נכון סוף סוף מצאתי עבודה ולקונדיטוריה לא נכנסתי באותו יום שחיפשתי עבודה אלא סתם בערב אחד שטיילתי עם שי עברנו ליד קונדיטוריה סתם באיזשהו מקום והיה שם שלט של דרושים עובדים (אני בדיוק התבכיינתי לשי שאין לי עבודה ואני אדם נזקק...) אז הוא אומר לי הנה תכנסי דרושים שם עובדים אני הייתי בטוחה שאף אחד לא רוצה בחורה בת 17 (עוד מעט 18) בקונדיטוריה.... שי הצטרך להשתמש בקצת כוח ואיומים כדי שאכנס... שם אמרו לי שעכשיו יש מישהי שכנראה תעבוד אז הוא לא יכול להבטיח לי כלו... בלה בלה בלה... בכל מקרה תשאירי מספר. השארת את המספר שלי וכעבור כחודש הוא מתקשר אליי והופך את עצמו לבוס החדש שלי. אז השבוע יצאתי לעבודה מלאת אנרגיות ואומרת לעצמי כל הדרך... את לא הולכת להזיל ריר... וטוב שאמרתי כך כי בקונדיטוריה הזאת היו כאלה מטעמים.... בכל מקרה העבודה לא קשה אני מנקה שולחנות מביאה קפה ומוכרת עוגיות בורקסים מאפים ועוד... ניתקלתי בפרטון קטנטן שאני מקווה שתעזרו לי בו... אני לא שותה קפה ולכן אני גם לא מבדילה בין כל קפה וקפה.... בבקשה תעזרו לי כי בתפקידי אני גם אמורה להכין קפה.... ויש כל כך מלא סוגים :-( טוב אני שמחה שזאת הבעיה היחידה שלי... אז תאחלו לי המון בהצלחה בהמשך עבודתי... שארוויח מלא כסף!!!!
עוד פעם שי תודה!!
נ.ב. לירון סיפרה לי בדיחה. לשיפוטכם: (אני אישית לא הבנתי כלום אבל אם מישהו יבין שיסביר לי) אבא וילד מטיילים בניו-יורק. האבא: "אתה יודע בן? פעם עמדו פה מגדלי התאומים" הבן: "ואיפה הם עכשיו?" האבא: "הערבים הרסו אותם..." הבן: "אבא מזה ערבים?"
ובנימת השאלה הזאת אני נפרדת מכם ומאחלת לכם כל טוב ושגם אתם תמצאו בטעות חברים כמו שי שיימצא לכם עבודה ושתמצאו גם בטעות חברים כמו לירון כדי שאף פעם לא יהיה לכם משעמם!!
לירון לאב יו!!!
| |
צבעי הקשת הנושא החם של התקופה האחרונה הוא מצעד הגאווה! וכמובן יש לי מה להגיד! במסגרת שיעורי האזרחות שלי השנה אנו לומדים על כל מיני זכויות של החברה. לאחרונה למדנו על חופש הביטוי. כעקרון חופש הביטוי אומר שלכל אחד מותר להביע את עצמו וזה כולל את כל המיעוטים ואת כל הרבים באוכלוסייתינו המגוונת... ביניהם גם החברה ההומוסקסואלית. אם ישראל מחשיבה את עצמה למדינה דמוקרטית ופלורליסטית מצעד הגאווה חייב להתקיים. מצד שני מצעד הגאווה עלול לגרום לארועים אלימים מאוד מצד האוכלוסייה המתנגדת. לדעתי, מצעד הגאווה צריך להתקיים, מכיוון שזהו ביטוי עצמי של ההומוסקסואלים... אך צריך למתן קצת העניין.. ירושלים הוא מקום מאוד רגיש בתחומים רבים ונכון שזכותם לקיים את המצעד היכן שרוצים אך זה עלול לעלות בחייהם... לכן, אולי כדי שייקימו אותה קרוב לירושלים או בעיר אחרת. בנוסף, אסור לנו להכנע לשליטתם של מיעוטים. אם כל מיעוט התנגד למשהו אחר והרוב ייכנע איזו מן חברה אנחנו ניהיה... לכל סיכסוך יש פיתרון, וכל צד צריך להתגמש קצת. הרי אם לא נוכל ליישב מחלוקות כאלה בינינו איך ניישב מחלוקות יותר רציניות כמו עם הערבים?
מקווה שהבנתם על מה אני מדברת...
דרך אגב.. שי!!! שמח??
| |
הסתיו כבר כאן! הקיץ נגמר, הימים מתקצרים, אתה שוב עוזב בלי להביט לאחור. אתה חושב שאבכה בערבים... אבל הפעם לא יהיה לך לאן לחזור.
הסתיו באוויר, העלים נושרים הגשם דופק בחלון... המים ישטפו את כל המילים שנאמרו ונשמרו בזיכרון.
לובשת מעיל יוצאת לרחוב הכל קופא.. עליך לא אחשוב מסתכלת בשלולית רואה את העבר אני מתפללת שהפעם זה נגמר
אני לא מחכה לאביב יותר אני פשוט אוהבת את הסתיו כשאפשר לא לדאוג, לא למהר... אני בטוחה עכשיו!
שיר שכתבתי בזמן הסערות האחרונות.. תהנו.. ותגיבו! שיהיה לכם סופשבוע נעים!
| |
| |