פרס דרווין הוא פרס הומוריסטי המוענק לבני אדם שסייעו לאנושות לשפר את מאגר הגנים שלה, וזאת על ידי סילוק עצמם מהעולם או סירוס עצמי בדרך מטופשת במיוחד. פרס זה, הקרוי על שמו של הוגה תורת האבולוציה, צ'ארלס דרווין, מוענק דרך רשת האינטרנט, ואינו נושא עמו פרס מעשי או כספי כלשהו, אלא רק כבוד מפוקפק.
והנה לכם כמה דוגמאות:
- גבר בן 33 נמצא מדמם מפצעים בחזה בביתו שבאנגליה. למרות המאמצים לא הצליחו הרופאים לעצור תא הדימום והאיש מת.
המשטרה הניחה כי מדובר בתוקף אלמוני ולמרות זאת הם לא הצליחו למצוא מספיק הוכחות. החקירה נמשכה כשנה עד שהתבררו פרטים מעניינים לגבי דקותיו האחרון של הגבר.
חברו סיפר שבאותו יום התקשר אליו ואמר שיבוא לבקר, ולאחר כמה דקות התקשר שוב וביקש אמבולנס. חברו הזמין אמבולנס ומיהר אליו, הדלת הקידמית הייתה פתוחה והגב שכב על הריצפה.
בקרבת מקום נמצא סכין עם סימני דם אשר הגבר קנה בעצמו בחופשתו האחרונה בספרד. המשטרה לא מצאה שום סימני מאבק וקבעו כי הוא דקר את עצמו למרות שלא היה ידוע על נטיות אובדניות אצל הגבר.
אישתו של הגבר, שבזמן המקרה הייתה בחופשה, היא זאת שגילתה את הסיבות לכך שהגבר קיבל פרס דרווין. היא הצהירה שבזמן שעזבה לחופשה זכרה כי בעלה תהה אם הג'קט שלו הוא חסין דקירות.
בדיוק! הגבר ניסה לבדוק האם הג'קט שלו חסין דקירות. במקום לבדוק זאת בזמן שהג'קט תלוי על כיסא למשל, נוא נחליט שהדרך הכי טובה תיהיה ללבוש את הג'קט ולדקור את עצמו. לצערו המגן שלו לא עמד מול הסכין החדה.
סיבת המוות: חוסר מזל.
- יש אנשים שחושבים שעצות אפעם לא תקפות לגבם. למשל אם רופא יגיד שיש להתרחק מאש אם יש עלייך חומרים דליקים אז רוב האנשים יקשיבו ולא ידליקו גפרור עד שהחומר הדליק יוסר.
ולמרות זאת, פיליפ בן ה-60 מאנגליה, ידע יותר טוב מהרופא שלו. פיליפ היה בבית חולים כדי לטפל במחלת עור ותהליך הטיפול היה מריחת משחת פרפין על הגוף. פיליפ הוזהר שאסור לו לעשן עד שהחומר לא יספג לגופו. אבל, פיליפ פשוט לא יכל בלי סיגריות.
אסור היה לעשן בשום מקום בבניין לכן פיליפ יצא מיציאת החירום. ברגע שמצא לו מקום מסתור הוא הדליק אש. העניינים החמירו רק לאחר שסיים את הסיגריה וכיבה אותה עם העקב שלו.
הבגדים שלו ספגו פרפין. וברגע שעקבו נדע בשאריות הסיגרייה, קצות הפיג'מה שלו נדלקו. רוב גופו סבל מכווית מדרגה ראשונה ולמרות הטיפול הוא מת בטיפול נמרץ.
מותו מסמל הזהרה לכולם. אם הרופא אומר לך לא לעשן כנראה יש סיבה טובה לכך.
- אוגוסט של שנת 2006 הביאה זוכה נוסף מברזיל. הבחור ניסה לפרק טיל (RPG) ע"י נסיעה על הטיל קדימה ואחורה שוב ושוב. הטכניקה הייתה לא יעילה ולכן, החליט לפרק את הטיל עם פטיש כבד. הדרך השנייה הצליחה - הפיצוץ היה קטלני לאיש אחד, שש מכוניות וחנות שלידה היו המאמצים הרבים.
לא רחוק משם נמצאה מכונית עם עוד 14 טילים דומים. המשטרה מעריכה שהטילים היו צריכים להיות מפורקים לחתיכות מתכת. אם הם אז לא היו מפורקים אז הם בטוח מפורקים עכשיו.
- מקרה דומה התרחש בוויטנאם שם שלושה אנשים חיפשו מתכות. הם מצאו פצצה שלא התפוצצה במשקל של 500 פאונד מונחת על גבעה. הם החליטו לפרק אותה בעזרתו של סיר אייזיק ניטון. הם גילגלו את הפצצה במורד הגבעה על פי עקרון הכבידה. הפצצה שהתפוצצה השאירה אחריה מכתש של ארבעה מטרים ושלחה את שלושת היזמים לפגוש את הבורא.
- לעבוד על חברת הביטוח קשה יותר ממה שזה נראה. תשאלו את אנדריאס שאיבד את חייו כשניסה לאסוף קצת כסף על גף קטוע. תשאלו את מוסה ואת בנו אזה ששכרו את שירותיו של 'מצית' שישרוף את החנות שלהם כדי שיקבלו את כספי הביטוח. הם הבטיחו לו עבודה בשווי שישים אלף דולר לשנה, אך היכן יעבוד אחרי הריסת החנות לא ידוע.
שלוש פעמים הוא ניסה ושלוש פעמים הוא נכשל בניסיון להצית את חנות הסנדויצ'ים של האב והבן. השכונה הייתה לכאורה 'שונאת פשע' שוב ושוב פעלה נגד פעולות נגד מהגרים ירדנים. אם זה היה קוקטייל מולוטוב שנזרק מהחלון, או כיסא טבול בדלק בוער, התוצאה הייתה זהה. נזק מזערי. זה הביא אותם לשום מקום ומהר.
בסופו של דבר נמאס למוסה לזרוק כסף טוב על דברים שלא עבדו. ובניסיון הרביעי רק 12 שעות לאחר ניסיון להצית עם כיסא בוער. הוא ובנו החליטו לעזור לשכיר שלהם. הם פיזרו דלק בחנות שלהם כך שגפרור בודד יעשה את העבודה.
טרגית, מסתבר היה להם יותר כישרון בהצתה מאשר למצית שאותו שכרו. הם לקחו הפסקת סיגריה. אחד הדליק סיגריה ופיצוץ של הדלק העיף קיר אחד ושרף אותם ביותר משמונים אחוז מגופם. למרות טיפול רצוף של כמה שבועות שניהם מתו מהפצעים שלהם.
למצית לעומתם עתיד זוהר יותר: יותר מ-10 שנים בכלא.
יש עוד מקרים רבים נוספים כגון: בחור שחימם מנורת לבה בתנור המטבח בקרוואן שלו, ונהרג מההתפוצצות המתבקשת שבאה בעקבות זאת.
גאון צעיר שגנב שני צפעים ארסיים במיוחד מגן חיות, הכניס אותם לשקית ניילון ועלה לאוטובוס עירוני, שם הוכש כמעט למוות.
הדוד הקליפורני, שתמיד קיווה לעוף ולא התקבל לקורס טיס בצבא בגלל ראייה לקויה, אך לא ויתר, וקשר את כורסת הגינה שלו לכ-40 בלוני חיזוי אוויר ממולאים הליום ועף. הבלונים, כדאי לציין, גררו אותו לגובה 14 אלף רגל, שם שהה שעות ארוכות, וגרם לכל כלי תעופה באזור לדווח על עב"מ בשמי לוס אנג'לס.
אם המלחמות בעולם לא מספיקות להוכיח לכם שאין גבול לטיפשות האנושית.
לזוכים מאושרים נוספים - www.darwinawards.com
בנוסף את מוזמנים לראות סרט אשר מספר סיפורים נוספים. פרס של טיפשים/Darwin Awards
הסרט מצחיק ומספר סיפורים בלתי יאומנים. שווה לראות!
תגיבו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
