והנה חזר לו הז'אנר הנודע, פוסט-דיווח-סופ"ש. לא אגיד שגאה להיות כותבת נמרצת של הסגנון אבל זה בהחלט מעלה בי חיוכים לפעמים [בעיקר הלם אחרי חצי שנה כשאני קוראת את הפוסט].
בואו נעשה קצת דמיון מודרך. דמיינו לכם שלא ראיתם את חבריכם הטובים שבועיים-שלושה והנה הגיע הסופ"ש בו אתם מתכננים להתראות סוף סוף. דמיינו את הגבולות שלכם. בטח דמיינתם גבולות בנאליים ופשוטים, רגילים ומקובלים. עכשיו תמחקו/תהרסו/תחריבו/תתעלמו ובעיקר אל תתייחסו אליהם, כי הגבולות בהחלט נעלמו בסופ"ש הזה.
כשאני אומרת נעלמו אני מתכוונת להתפוגגו/נגוזו/ עשו פוף! תאמינו לי...
הכול התחיל כשנפגשנו יום חמישי בפיצרייה בו לירון התחילה לעבוד לאחרונה. אני, מקס, רז ולירן [תכירו לירן, למדה עם רז ומקס בתיכון. לא חובה לזכור כי ממילא נראה לי היא לא תרצה לזכור אותי אחרי אותו ערב]. ישבנו על משולש פיצה דיברנו, צחקנו, חלקנו כל מיני זיכרונות משותפים, לא משותפים בקיצור ישבנו ובילינו. אחרי שהפיצה נגמרה התחלנו להתקדם ללמורס. השולחן שלנו אומנם היה תפוס והמקום שהיינו צריכים לשבת שם לא היה הכי נוח אבל בהחלט התמקמנו. המלצרית שלנו הייתה עדן [הזאת שאנחנו אוהבים, רצוי לזכור].
המטרה הייתה לשכר את רז, החוצפן הספיק להשתכר בלעדיי [הוא לא שותה] אז הייתי צריכה לראות על מה מדובר. הבהרנו לעדן את מטרתנו להערב, היא בשמחה נרתמה למשימה.
הערב התחיל כרגיל... בירות, פידג'ים, וויסקי. בשלב מסוים הפסקנו לספור ורז המשיך לצעוק 'עוד סיבוב'. העניין היה שאני ומקס היינו לחלוטין בעניין. לירן, שנהגה, כנראה הייתה הכי משועשעת מכל הסצנות שהלכו שם.
במעבר לכיוון השירותים ישבו שני בחורים שאיכשהו הצלחתי לשים עיין על אחד מהם. איכשהו ברגע חולשה סיפרתי למקס [אח שלי] על הסיפור. איכשהו בסופו של דבר זה נגמר במקס הולך, בא הבחור החמוד [רועי]. התחלתי לדבר איתו ואז שמתי לב שמקס לא חוזר מבט חטוף לשולחן ההוא גילה תמונה מטרידה מעט שהחלטתי להדחיק מזיכרוני.
הצלחתי לנהל שיחה נורמאלית לחלוטין עם רועי. הוא סיפר לי שהוא מסיים שנה שלישית בהנדסת חשמל בת"א ושהוא מראשון ועוד כמה פרטים. אני מצידי, בין להציג את עצמי/לספר לו על תחביביי/לספר סיפורים משעשעים/להיראות סקסית התנצלתי יתר על המידה על מצבי המסובב [במילים מועטות] והוא מצידו חייך וציין שאני ממש חמודה במצב הזה. תבינו זה נאמר כבר יותר מפעם אחת, אני לא יודעת אם לקחת את זה בתור מחמאה... 
בסופו של דבר אני והוא ישבנו על הספה 'אחד ליד השני' [אהמ...אהמ...], מקס הביא את החבר החדש שלו לקומונה, צצו מאיזה מקום עוד שתי בנות, רז נרדם על לירן... אני חושבת שהבנתם את התמונה הכללית.
בשלב מסוים הזמנו חשבון ויצאנו. רז מרוב טובו הראה לנו מה הוא אכל באותו יום ואני כמעט ולא ישבתי על זה [רז! לא איפה שאני יושבת!] לירן לקחה את רז הביתה ומקס ליווה אותי.
כשהייתי מתחת לבית צלצל אליי ניר, שמשום מה כשאני מעלה לראש דברים שאני לא אמורה אני תמיד מודיעה לו על זה בסמס. ישבתי מתחת לבית ודיברתי איתו משו כמו רבע שעה וכשנגמרה לי הסלולה, עליתי הבייתה ודיברתו מהבית. כשסיימתי את השיחה הפתיעה אותי אמא שביקשה בנימוס שאני אוציא את הכלבה. לא באמת הייתה לי הרבה ברירה, אז ירדתי בארבע לפנות בוקר לטיול נוסף.
יום שישי בערב אחרי שמקס שתה מש-קקה אנרגיה... נסענו לאור [כן אור, הנה מתחילה לה הפסקה הזאת]. ההורים של אור נסעו מה שהשאיר לו בית ריק. ישבנו בהתחלה רק אור, אני, מקס, רז [שהרגיש יותר טוב] ואופק בחוץ וסתם דיברנו. אח"כ הצטרפו לין [נראה לי], שירן [נראה לי] ועוד מישהו שאפילו לא הציגו לי אותו... אחריהם כבר הפסקתי לעקוב [אור, אני לא שוכחת את לידור, אל דאגה].
באיזשהו שלב נכנסתי עם אור לתוך הבית כדי להביא שתייה, אז גיליתי את הספה [להדליק שירת מלאכים לרקע]. היא הייתה כל כך נוחה שלא היה לי כוח לחזור כבר החוצה ופשוט החלטתי להשלים שעות שינה [לא כל כך הלך]. אור החליט להצטרף אליי ועשה לי כפיות [וואלה, סוף סוף יצא משהו שתיכננו אה?!]. מתישהו, אופק ולידור נכנסו גם פנימה, והוצאה ה- [נקרא לה] טקילה. אני ישבתי לידם במצב חצי מנומנם והסתכלתי איך הם שותים מיץ תפוח-אגס-שקר כלשהו. יש לי רק דבר אחד להגיד – לחץ חברתי. ולא אכפת לי אור כמה תכחיש את העניין זה מה שהיה. אם לא אתם הייתי נרדמת לי בכייף על הספה-נוחה שלך!
אחרי זה ביקר אצלנו סמירנוף וחבריו. בואו נגיד ככה זה לא היה מתוכנן. חזרנו החוצה שם גיליתי את מקס נהנה לו עם אני –לא-באמת-יודעת-מי על נרגילה ושאר ירקות. זה נראה לי היה השלב בו אני ולידור חתכנו [מפאת קריאת אנשים שונים – פירוט לא כאן!!!] מסתבר לשעה שלמה כמעט בה נטחנו כמויות של אוכל ואור התחיל להשתולל מעט.
אחרי ישבנו והאכלנו אחד את השני בגליה בן-אנד-גריס שוקולד, בכריות, בפצפוצי שוקולד ואני לא זוכרת מה עוד היה. סביבות שלוש וחצי ואני ומקס חתכנו לבית. כשחזרתי שוב הייתי צריכה להוציא את הכלבה.
יום שבת, התעוררתי במצב שפוי יחסית, אכלנו ארוחת בוקר והלכנו לחברים של ההורים שלי. שם עשיתי משהו שאור כבר חצי גילה מה זה אבל אני מניחה שאת התמונה הכללית הוא יצטרך לראות כדי להאמין.
אני מוכרחה לציין שהופתעתי לטובה כשקיבלתי טלפון [כן, כן... לא סמס] מרועי. הוא אפילו צלצל היום וא-פילו קבענו להיפגש... נראה מה יהיה. לא בונה על כלום. לא אור, לא בונה על כלום.
השבוע זה השבוע האחרון בו אני עובדת נטו. כי החל משבוע הבא חגים ועניינים. השבוע גם שיעור הגיטרה האחרון שלי 
יצא פוסט ממש ארוך... ככה זה כשהסופ"ש מאוד ארוך...
ולסיום שיר מגניב [לאו דווקא מתכוונת לכל מה שכתוב שם... אבל יש שם משהו]
שיהיה לכם שבוע מעולה!
[דאמ הייתה לי כותרת מגניבה ואני לא זוכרת אותה...]
This was never the way I planned
Not my intention.
I got so brave, drink in hand
Lost my discretion
It's not what I'm used to
Just want to try you on
I'm curious, for you,
Caught my attention
I kissed a girl
And I liked it
The taste of her cherry chapstick
I kissed a girl
Just to try it
I hope my boyfriend don't mind it
It felt so wrong
It felt so right
Don't mean I'm in love tonight
I kissed a girl
And I liked it
(I liked it)
No, I don't even know your name
It doesn't matter
You're my experimental game
Just human nature
It's not what good girls do
Not how they should behave
My head gets so confused
Hard to obey
I kissed a girl
And I liked it
The taste of her cherry chapstick
I kissed a girl
Just to try it
I hope my boyfriend don't mind it
It felt so wrong
It felt so right
Don't mean I'm in love tonight
I kissed a girl
And I liked it
(I liked it)
Us girls we are so magical
Soft skin, red lips, so kissable
Hard to resist, so touchable
Too good to deny it
Ain't no big deal it's innocent
I kissed a girl
And I liked it
The taste of her cherry chapstick
I kissed a girl
Just to try it
I hope my boyfriend don't mind it
It felt so wrong
It felt so right
Don't mean I'm in love tonight
I kissed a girl
And I liked it
(I liked it)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
ועוד כמה שטויות שבהחלט מולאו/הושגו/לא רלוונטיים.