פילוסופיה בגרוש.

גם מבחינתי.

בין היום הולדת,ליום השואה,ליום הזיכרון,ליום העצמאות

בין הפעם בשלושה שבועות שקיים המושג הזה מחדש,אני ואתה

הפעם הזאת שהבהירה לי,שהפעם זה רק אני,ורק אתה

כבר לא ביחד

אנחנו מדמים,מדמים אהבה,מדמים צחוק מדמים שיתוף

כי אנחנו מפחדים

מפחדים לשחרר

כי כמה זמן כבר

כמה זמן לא היינו בנפרד

כל אחד בחיים שלו,בלי קשר לאחר,בלי לשמוע,בלי להיות,בלי להחזיק חזק

ועכשיו אנחנו מחזיקים חזק,כבר לא בפעם,באהבה

כי היא עדין קיימת אפילו שאתה לא

ושגם אני

ואני אוכל את הלב,כנראה עוד הרבה זמן

עד שאצליח להגיד לך ביי,להכיל את זה לאכול את זה ולהשלים עם זה

שזה כנראה לא יקרה מבחינתי,לא כרגע

אין לי כוחות

אני לא מסוגלת

למרות שאני יודעת שאני חייבת להיות