|
 כינוי:
Acolyte בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2007
פסח מדהים... **
ואוו, אני ממש חייבת למצוא לעצמי עוד כמה סמיילים של קאסטר, עליזים יותר.. ()
הו כן, ועיצוב הבלוג מתעכב טיפה, עד שאקנה מחשב חדש.. אני מקווה שזה יקרה בקרוב, כי בינתיים מייגן מוציאה אותי מדעתי... ._.
בכל מקרה, רציתי לספר לכם על אתמול - יום ליל הסדר..
בבוקר קמתי כרגיל, שטפתי פנים, שתיתי את התה של הבוקר ואז שגיא בא לאסוף אותי אליו. לבית כמעט ריק, בפעם הראשונה..
אני לא ארחיב בעניין, אבל נהניתי כמו שמעולם לא נהניתי (עד הלילה, כמובן.. :$).. בסביבות ארבע הוא החזיר אותי הביתה והיתה לי בערך שעה לפני שהייתי צריכה להתארגן לליל-הסדר.. כבר כמה ימים שאני מתכננת מה ללבוש, אבל מסתבר שהחולצה שרציתי ללבוש התאדתה מעל פני האדמה.. @@"
מה שמצחיק הוא שכמה ימים לפני אמא הציעה לי ללבוש אותה וסרבתי כי היא היתה חשופה מדי והייתי בדרכי לבית של הדודים החרדים שלי. זה הרגיז אותי בטירוף.. הפכנו את כל החדר ולא מצאנו אותה..
בכל מקרה, נאלצתי ללבוש משהו אחר, שיצא דווקא חמוד.. רק חבל שבכל חצי דקה בערך הייתי צריכה להרים את הכתפיות של השמלה.. ואז שגיא בא לקחת אותי ואת אמא לבית של הדודה אצלה עשינו את ליל הסדר. החנטריש הקטן הביא לי מגש שלם של סושי ביתי, כפרה עליו!! 3>
הוא עזר לי עם ההתארגנויות האחרונות, ואז יצאנו שלושתינו לבית דודתי, אוספים את בן דוד שלי בדרך. בסוף הגענו, נפרדנו משגיא ועלינו.
ליל הסדר היה נחמד בטירוף. סיימנו עם ההגדה בתוך חצי שעה, האוכל היה טוב פלוס, האנשים נחמדים (חוץ מהחצופים שלא הפסיקו לקשקש בזמן שאחרים קראו בהגדה <<") ואפילו עשינו כמה משחקי מיליונר עם בני דודים שלי.. היו כאלה צחוקים!!
מה שכן, בשלב כלשהו אמא אמרה שהיא יוצאת וכנראה הלכה לפגוש את החבר שלה.. באמצע הלילה. אנחנו התחלנו להתפזר בסביבות חצות וחצי, וממש -ממש- לא התחשק לי לחזור לבית ריק בשעה הזו.. אז מה עשיתי? התקשרתי לשגיא, כפרון שלי... ^-^
מה שכן, היה לי בטירוף לא נעים להטריח אותו ככה.. בן דוד שלי הסיע אותי אליו, שתינו אצלו משהו ואז באנו אליי..
*מצתנזרת מטעמי צניעות :$$$*
ואז כבר הגיעה השעה ארבע וחצי לפנות בוקר (ולא, אמא עדיין לא חזרה <<"), והוא נאלץ ללכת.. אלהים, אני כל כך אוהבת אותו יותר ויותר עם כל יום!! #$^@$%^&$#@$%&%*
בכל מקרה, כן, ממש לא רציתי להטריח אותו ככה, וכן, הוא התעקש אלפי פעמים שזה בדיוק ההפך מטרחה וששימחתי אותו כשהתקשרתי, אבל אם היתה לי עוד הזדמנות להחזיר את הזמן אחורה, לא הייתי עושה משהו אחר.. :$$
מותק שלי, אני אוהבת אותך כל כך.. כבר לא יכולה לחכות שיגיע אחר הצהריים!! 3>
הו כן, ופסח שמח, אנשימים!!~ ^-^
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
