לפני כשעתיים בערך נודע לי הדבר הכי משמח שבעולם. אהההההה.
לא יודעת אם סיפרתי אבל.. בבית ספר שלנו יש חונכות, שזה הדבר הכי כיף שבעולם. נותנים לך ילדה בכיתות ו' זה ילדה מכיתה א', וצריך להדריך אותה על הבית ספר,
ולהכין לה פעילויות, ובתחילת החופש הודיעו לי מי זו החניכה שלי. התרגשתי כ"כ שקיבלתי את המכתב, שפחדתי לפתוח אותו. אבל פתחתי אותו.
נחשו מי זו? הילדה הכי שנואה עליי בכל העולם, היא שכנה שלי.. דניאל ****** [אני לא אכתוב אם השם משפחה ליתר ביטחון..].. אני כ"כ שונאת אותה, טוב עזבו ת'יפירוטים, כי אם אניאמשיך זה לא יגמר.
היא חוצפנית, מקללת [כן, גם את ההורים שלה, וקללות ברמה גבוהה יחסית... [לדוגמא:זונה S:].
הייתי בדיכאון.. אבל בדיכאון דיכאון..צרחתי, טרקתי דלתות בבית, שברתי כוס[!XDD],נשארתי בחדר לזמן מה, ובכיתי, בכיתי, כמה בכיתי, בכיתי כ"כ הרבה,קימטתי את המכתב וזרקתי אותו לעזעזל.. אבל אז החלטתי לעשות את המעשה שהייתי צריכה לעשות לפני שהתרגזתי וצרחתיXD לתקשר עם בית הספר, ולהגיד שזה לא מסתדר לי.
אבא שלי אמר שנשלח מכתב, והסכמתי, הוא כתב את המכתב, ושלח לבי"הס. חיכיתי כ"כ הרבה זמן, לתגובה, מכתב, טלפון, הודעה, אבל לא קיבלתי שום דבר.
אחרי כמה זמן כבר שכחתי מזה. למרות שחברות שלי טרחו[!] להזכיר לי כל הזמן על זה. אמרתי שזה נושא קדוש. שאי אפשר לדבר איתי על זה.
אבל הן שברו אותי כל הזמן. הן פשוט שברו אותי, הן אמרו שאני אצטרך לתקשר איתה, זה הרס אותי, רק העובדה שאני אצטרך להתקרב אליה. ושוב,
אחרי כמה זמן הן כבר הפסיקו להציק לי. הן התנצלו, וסלחתי.
אבל היום,קמתי בבוקר בתחושה שאין לתאר, כשאבא שלי חיכה בסלון, יושב על הכורסה הנוחה, ואומר לי ברוגע, שדקלה, היועצת התקשרה.
פתאום לבי התמלא תקווה. הוא אמר שהיא התקשרה לגבי המכתב [אהה אהה! [יה ריהאנההההXDDDDD]], והיא אמרה שאין בעיה, והם יחליפו לי את החניכה!D::
אני לא יודעת מי זו, אבל לפחות זו לא היא!
וזהו, אנד אוף סטורי.
ונכון שזה נשמע נורא טיפשי, אבל זה היה חשוב לי..
טוב, זהו.. גמרתי (:.
ביי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
