כשאלוהים מחבק את קוראת לזה חורף. (זהות שבורה)

פעם היו רגעים של אותה הרגשה חבויה, פרצה והתלהמה למה מה.

עכשיו כבר אין עוד שניה של כיווץ לחיים.

חלפו כל אותם ימים ועדיין יש פה צער אך לא אבל

יש צער אבל אין כאב

כאב עובר ושב.

בין התיים,

מצאתי את אשר חיפשתי ואיבדתי שוב

כנראה שהמציאה היא העניין המרכזי

ולאחריו לשאול 'ומה כעת?'

לשוב ולחפש.

ולאחריו לשאול 'ומה כעת'?

נו מילא, העיקר שאין פה עיקר.

אל תרימו רגליים, הנפילה תכאב במקומות הרכים.

תנו לעצמכם לוותר על מה שאפשר ולהתעקש על הכל.