סורבה מלטף לגוף בניחוח סירינגה ותפוח ירוק
סורבה זה לא משהו שאוכלים? ואותי הסורבה לא ממש ליטף. לכל היותר חייך אלי.
טוב, את המגמה הזאת של הפיכת מוצרי טואלטיקה למאכלים אני מכירה ממזמן בתור מבקרת קבועה בחנויות ספא שונות כמו ללין וסבון של פעם (בלוג פרסומי, בל נכחיש). יש לי פשוט המון חברות שמתחתנות ויולדות ואני בעצמי חובבת ויעיד על כך ארון האמבטיה המפוצץ שלנו (וחוץ מזה התחתנתי וילדתי).
אז טוב, הסורבה היה נעים קריר ומרענן, כדרכו של סורבה. הריח בהחלט מקובל עלי. אני אוהבת ריח של תפוחים. ולגבי הסירינגה אני עדיין תוהה אם יש קשר משפחתי (טוב, די למחזר).
האריזה כרגיל בלתי נסבלת אבל דברים טובים נקנים ביסורים (טוב שיש מברשת שיניים לפוצץ את הואקום).
ואגב אני מתכננת להיות בזבזנית עם הסורבה כי אין לי מקום להניח את האריזה ואני לא מתכוונת להעביר אותו דירה. זה כבר כמעט סוג של רהיט.
אבל די לקטר על מתנות חינם. סוס שמקבלים במתנה לא בודקים לו שיניים.
ועכשיו לגועלנפש : המחיר: 113 ש"ח. אני מניחה שזה פונקציה של האריזה הענקית אבל איכשהו נראה לי קצת יקר.