| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2009
צעיר לנצח
החלום היה ברור מאוד וחד.
עתה אנשוכב במיטה ולא ברורים לי גבולות המציאות.
בכלל, מיהו הכותב כאן את ההרהור הזה.
אני המוכר משנים או הפנטום הזה שמלווה אותי בכל אשר אלך.
עשרות שנים שהוא מלווה אותי נחבא אל הכלים.
שקוף, לא נראה ועושה את מלאכתו בשקט וללא תמורה.
אלטרואיסט הנפש הוא.
לעיתים משקיט ולעיתים מסעיר.
משהו העיר אותו שוב לחיים.
המלחמה.
הוא לא סובל מלחמות.
מחפש נחמה וחיבוק במציאות המקבילה שלו.
בי.
הוא פלש לחלומי והעיר אותי.
מפעיל את כל כאבי הפנטום שהוא יודע.
התעוררתי מוזעק ומוכאב עלידי כאבים של פעם.
כאבים שאף פעם לא מסתלקים ממך באמת.
הרגשתי שוב את נחת הזרוע של המלחמה על הגוף הצעיר שבי.
המלחמה השאירה אותי צעיר לכל חיי.
הכאבים שימרו בי את הגיל ואת התחושה.
אנימביט בו בצעיר שבי.
הוא מביט בי בזקן שאנבדרך להיות.
אנו מחכים שאבק המלחמה ישקע.
אחרכך כל אחד ישוב לביתו.
אנלגופי.
הוא לצללים השקופים.
אנו מתחבקים.
אני נרדם.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
