|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מרץ 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
משקל הרוח משקלה של הרוח משתנה. אנבטוח שזו יכולה היתה להיות תשובה ניוטונית לשנים רבות. אך אני לא קלטתי אותה בצעירותי. היום אני ניטע בתוך פיתרון אחד שמאפשר לסערה לטעת אותי באדמה. לא (גמזו תשובה אפשרית), פעם הייתי קל הרבה יותר וסערות הצליחו לעקור אותי מאדמתי. היום אני כבד יותר להסטה. מהלך לאיטי גם ברוחות השוצפות.
היונה המנומרת ידעה שאין לה סיכוי בסערת החוף החזקה. קרני השמש המזהיבות לא הטעו אותה לחשוב אחרת. לאיטה היא צעדה, בוחנת את משקלה עם כל צעד. בוחנת את משקל הרוח הַנִּגְבֵּית מאחוריה.
החול סימא את עיניי. סימן בנקודות אדומות את תמרור העצור שהייתי לרגע. אחרכך הפניתי לרוח גב וראיתי יונה. היא לא כך התנמרה וציבּעה את עיניה. אני וודאי שכן.
יונה ממושקפת - יונת גיניאה
| |
|