לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

יומני אלפוחרה


מכחול הזמן מצייר את עור הלב
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2009

חמש שנים


עדיף מאוחר.
אומנם כבר חלפו 12 ימים מהמועד הקובע, אך עדיין חודש אפריל.
ורצוי להזכיר ולחגוג את שאירע לי כאן לפני חמש שנים.
לא ברור לי איך נשתכח ממני התאריך.
כי הרי ישרא מלא וממלא תפקיד חשוב בחיי.
* *

התעוררתי כמה דקות לאחר חצות.
לפי הזמן שטסנו היינו סביב קו המשווה.
היום החדש זהר במזרח באדמומיות חיוורת שנראית רק בטיסות.
ה- 6 באפריל היה עסוק באיוש עמדות היום החדש, מחליף את ה- 5 בו, במשמרת החיים שלי.

עצמתי את עיניי ונזכרתי בגרגר החול שהייתי.
באומץ שעזרתי בכדי לפתוח כאן בלוג.
כן, אנזוכר, רציתי להבטיח לעצמי כי אהבה ו- care אינם סתם מילים בחיי.
הם אבוקות של אור פנימי.
של יכולת להמשיך למרות כל המכשלות והכישלונות והאכזבות.
הם הצינורות שמזרימים את יכולותיי קדימה.

וכך כתבתי (בין השאר) בפוסט הראשון שלי:
כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ.
כָּל בֹּקֶר חִיּוּךְ בּוֹטֵחַ עַל שִׂפְתוֹתָיו.
וְכָל שְׁקִיעָה מַגִּיעַ זְמַן קִיּוּמוֹ.
הָרֶגַע בּוֹ אַהֲבָה מְמַלְּאָה אֶת כָּל קִיּוּמוֹ.
זְמַן מֻקְדָּשׁ לְתִקְוָה מִתְחַדֶּשֶׁת וּמְקֻיֶּמֶת.

מאז חצו (י)מים רבים את חיי.
סוערים ופחות סוערים.
* *

כך גם הימים האלה של חזרה לשיגרה ישנה-חדשה.
לא קלים החיים אחרי אפריקה.
אפילו אם החיים שם היו קשים פיסית ומלאי שריטות ופצעים,
ההסתגלות הנפשית והגופנית בהווה לא כלכך פשוטות הן,
ורק עתה אנמצליח לצעוד כמה פסיעות ללא סחרחורת.

ועדיין המקום הזה עבורי בא לבטא
זְמַן מֻקְדָּשׁ לְתִקְוָה מִתְחַדֶּשֶׁת וּמְקֻיֶּמֶת.

עדיין אנחש ברמזל ובעל זכות מאוד מיוחדת להיות כאן
ולחזות בפלא הזה.
בחיים עם ומתוך אהבה.

כמו הזכות לראות כחל לילכי – Lilac Breasted Roller בתפארתה.


* *

לא אוכל לסיים בלי להזכיר אתכם חברים יקירים שלי.
תריסרים מכם שרשומים כמנויים ועוד רבים שמתמידים לבקר אותי.
חמש שנים ולמעלה מ- 1000 פוסטים שאתם איתי בדרך.
לעיתים אנלא מובן (גם לעצמי),
אך אתם ממשיכים להעניק לי את אוזנכם הקשובה וליבכם הכרוי.
ואניודע שזו מתנה ענקית.
כי הלב חוצה כל מחסום וירטואלי ומדבר ישירות עם שכמותו.
אוצר גדול אתם בשבילי, וכל תודה שאומר לא תצליח באמת לבטא את הכרת התודה הפנימית שלי.

תודה לכם חברי היקרים


אמא קוּדוּ אוהבת
נכתב על ידי , 18/4/2009 18:42   בקטגוריות חברים  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-24/4/2009 23:08


הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשדות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שדות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)