| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2009
מחשבות עשן ואפר
לפני יומיים אבא ואני נדברנו* ברחוב. ישבנו על חומת אבן נמוכה מנסים בפעם המיודע כמה לפשר ולגשר בין הדרכים. עם השנים ההבדלים מצטמצמים, אפילו שהחוויות שלנו כלכך שונות. שנים שאנלאמבין מדוע הוא החליט למות מהרעלת ניקוטין דווקא רחוק מהבית. זה לא נכון להשאיר ילד בן 10 לבד בבית עם מחשבות על אבא שהולך למות. הוא לא יכול היה לסייע כי הוא הרי נסע למות בבניברק, ואמא לא סייעה כי היתה איתו. כל השאר לא נחשבו בעיניים הצעירות שלי. אחרכך מתוך התחשבות באינמילים שבכיתי, אלוהים השאיר אותו בחיים. אך אנלאשכחתי שהוא בחר לנסוע למותו. מה כבר היה לו לעשות אתזה כלכך רחוק מאיתנו, ולא איתנו בבית. המחשבה העקומה הזו, אילמת ככל שהיא, מלווה אותי עד היום. היום אניודע אחרת. היום אניודע שאנעשיתי אותו הדבר לילדיי. מתוך כך אניכול להבין. זה הילד בן 10 שמסרב לקבל.
*שנתיים ללא סיגריות זו סיבה למסיבה,
ובטח לפגישה עם אבא.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
