|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2009
חתימות לפני יותר משנה נולדה בי חתימה. תמיד הרגשתי מזייף אותה בְּתָו. במשהו שרק אני חשתי.
אתמול שוב רעד בי מיתר הזהב. שמחתי ברעידה.
מַרְעִיד בִּי מֵיתָר מִקֶּשֶׁת מִתְמַתַּחַת נָכוֹן
** יש בשנה כמה מועדים שהבנקים ושלטונות מס הכנסה משוועים לחתימתי. החודש אני חוגג עם הבנקאים שלי את תחילת המחצית השניה של השנה הפיסקאלית. אומנם יש זמן עד סוף החודש, אך ביומראשון אני יוצא לדרכים עם בני משפחתי ולא אהיה כאן כמה שבועות. לכן את ליטראות הכסף שלי הם מקבלים השבוע.
חתימות חתימות חתימות, כלכך הרבה חתימות. אתמול, היום ומחר. היום הייתי בשלושה בנקים בשלוש שעות ועשרות חתימות.
בין חתימה לחתימה, ישבתי מהרהר ברעדת המיתר מאתמול. שרטטתי אותו עם קוים דקים. נרעד. המנהל שממולי הציץ מעל דפיו והיה ברור שהוא מתרכז בתנועות ידי ותמה ביקש רשות לשאול. מאיפה לך הלוגו הזה הוא שאל. עוד אני תמה על שאלתו, והוא פתח מגירה והוציא ממנה דף ישן עם שוליים מפורצי זמן. שם משפחתו התנוסס על הדף, שזור בתוך לוגו מוזהב שדומה כלכך אל המיתר שמידי פעם רועד אצלי בחזה.
הצגתי לו את תמונת המיתר אצל שדות, והוא שמח כלכך שיש מישהו שמפיץ עדיין בעולם את דמות משפחתו שמפעם. ארוכות ישבנו ושאלנו וסיפרנו והבטחנו שעוד יהיו לנו ימים של ביחד.
גם כך מוצאים ידידי נפש. **
| |
|