|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2009
זיכרון צבעוני כבר כמה ימים שהכול מאוד סגרירי. צבעי העולם נסתרים תחת מעטה עננים שמשחיר במשך היום. מחביא אותי. לקראת שקיעה נפרץ המחסום לרגע, לשקיעה שמבעירה את שאריות היום. בערב, הגשם בא ושוטף הכול, מנקה את היום הבא. אלה השעות שאני מסתייע בזיכרונות הטריים מאפריקה. לצבוע את הימים באהבה. ** בלילה שמענו אותו בוכה. הוא לא באמת בכה, אך כך נשמע תינוק היער (Bush Baby) כאשר הוא מדלג בין העצים. הבטחתי שנחפש אותו במסתור הציפורים עם זריחה. למחרת, לפני אור ראשון של בוקר קר ירדנו למסתור, בנבני ואני. בין לגימות חמות של תה, דמיינו את רכות פרוותו ואת עיניו הגדולות של תינוק היער. אף פעם לא זכיתי לראות אותו, רק את עיניו המוארות כאשר הוא מדלג בין העצים וקורא את קריאות התינוק שלו. קיוויתי. ישבנו במסתור, צפופים. הוא בחיקי עם המשקפת, ואני בהיכון עם מצלמה. קרני שמש ראשונות גילו את הסבך לצידנו, מאירים את העולם שסביבנו. לא שמענו את בכיו, אך בנבני עם לב הרדאר שלו גילה אותו ישן בין הענפים. "סבא, סבא, תראה אותו ישן. שם שם!" הוא לחש בהתרגשות. קסם שכזה, בזכותו זכיתי גם.
ציפורים החלו להופיע, מקפצים ושרים לעולם על קיומם. לשמחתנו, הגיעה גם Barbet מצויצת. צובעת את הבוקר בצבעיה המרהיבים, מנפחת נוצות מול קור הבוקר.
היא חיפשה חרקים לארוחת הבוקר ואנחנו, מסופקים ומרוגשים הלכנו לשתות שוקו חם של בוקר.
| |
|