| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2004
חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה אֵשׁ
הריח לא עוזב אותי.
פלסטיק חרוך
ריח של עובש באוויר.
עץ ומתכת.
והכל יושב בגרון.
גוש עבש של עשן וריח.
לפני זה הכניסה לאוניברסיטה.
מישהו עבד כל הלילה בכדי לנסר מעבר בתוך חורשת העצים שקרסה על הדרך.
כמו אצבעות שלובות קרסו העצים.
אחד אל תוך השני.
מייצרים ערמה של גוויות עצים מוריקות.
עשן מיתמר משני בניינים.
אנשים מסתובבים המומים.
חוקרים, סטודנטים.
עבודה של שנים שירדה לטמיון.
בניין מרכז המחשבים והנדסת מחשבים.
וממולו, בניין המחלקה לביולוגיה והמחלקה לגידול ירקות.
כאן גם שוכן המשרד שלי.
מה שהיה שדרה שבין הבניינים מרופד בשיברי זכוכית.
מנורות, שברי שולחנות וכיסאות.
ציוד מעבדה.
מחשבים.
כל מה שנשאב מהחדרים.
טורנדו קטן שירד על האוניברסיטה ודהר לאורך כ- 150 מטר,
לפני שהתרומם והמשיך לים.
מחזה אימים.
נזק של רכוש ועבודה שירדה לטימיון.
לא היו פגיעות בנפש כי הייתה כאן חופשה.
בפחד גדול אני נכנס לבניין המחלקה שלי.
עולה לקומה השנייה.
הולך בזהירות על ים של זכוכיות וחלקי ריהוט.
אני מגיע לחדר שלי והכל על מקומו עומד בשקט.
כמו עין הסערה.
המשרד שלי נמצא בפינה המרוחקת של הבניין.
לאט לאט אני מבין מה התרחש.
הברק שהיכה בבניין נכנס למערכת החשמל.
כגל אש הוא זרם בתוך החיווט שבקירות.
כמו מים בצינורות, הוא חדר לכל מקום.
כל ציוד שהיה מחובר לתקע חשמל עלה בעשן.
ריח נורא עמד בחלל.
ואני משום החופשה של 5 ימים, פשוט ניתקתי מהחשמל את כל הציוד החשמלי, כולל המחשב וכל הציוד ההיקפי.
הוצאתי מהתקע!
וכך ניצל המחשב שלי.
וכך ניצל החדר שלי מגל החום שבצירוף השאיבה של הטורנדו עשה שמות בכל החדרים.
למזלי, החדר שלי מרוחק גם מחזית הבניין שבאה במגע עם הטורנדו שאיכל הכל.
שרת המייל של האוניברסיטה ניזוק כמובן כמו הרבה מחשבים וציוד אחר.
שעות רבות עבדנו במחלקה, מפרקים מחשבים ושולפים דיסקים קשיחים.
בודקים כמה מהם שרדו את גל האש הזה.
מעט מאוד שרדו.
לראות מסטרנטים ודוקטורנטים המומים והלומים.
לראות חוקרים מתהלכים בהלם.
עדיין לא קולטים.
חלקם בוכים בשקט.
הכל יחסי, אני יודע.
לא היו שם נפגעים בנפש.
אך רבים איבדו עבודה ואינפורמציה שייצרו שנים.
חזרתי הבייתה עייף.
הריח בגרון לא מרפה.
לנתק מהתקעים.
לנתק.
לא לשכוח.
תזכור שדות.
אל תשכח!
ממליץ גם לכם, עת סערה מתקרבת.
חזרתי הבייתה וראיתי כי הקאונטר בבלוגים לא מתפקד.
לא נעים לרבים מאיתנו.
אני יודע.
לפעמים הוא ממש מפריע הקאונטר.
טוב לנוח ממנו מעט
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
