|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
נובמבר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2009
מזיע עדיף להניח את השירה הזו חזרה למגירה התחתונה. לשם היא שייכת, היא כבר לא חלק חי ופועם ממני. היה, הייתי שם ועתה, חלקים עליהם אני בנוי וחומרים מהם אני מורכב. על תל ביתי בנוי, ושכבות לו לרוב. באחת מהן אפשר למצוא את ברצלונה שהייתי בה. לא שלי היא, רק שרידים למעמיק לחפור.
היום החמצתי במטבח כל דבר שלא הצליח לברוח ממני, מקיף את עצמי בחמיצות. אחרכך התבוננתי סביב ונבהלתי מהכמויות המוחמצות וירדתי לים. שם היה מלוח וטעים, מזיע. נזכרתי בימים אחרים של לא מזמן. ימים שעדיין חיים בי. ימים של בניין בית, מזיע. של נקבת הקוּדוּ שמביטה בי. מחיה אותי, מזיע. הנה עוד תמונה. בכדי לזכור.
| |
|